אמר או לא אמר: באן קי-מון

המדיה דווחה על התנגדותו להרחבת התנחלויות בשטחי יו"ש וכדומה.
הבעיה מתחילה בדיווחים המגיעים מאתרי אינטרנט וקבצי אימייל המייחסים לבאן קי-מון אמירות מסוג אחר. מפתיע שדווקא הבקיאים באקטואליה משמשים טרף קל לאמירות אלו.

תהייה מסויימת עולה לאחר עיון בטקסטים אינטרנטיים המיוחסים לבאן קי-מון. האמירות המיוחסות לו מציגות מה שכביכול אמר בכינוס של מועצת הביטחון של האו"ם, בישיבה שישראל וארה"ב החרימו וסרבו להמשיך להשתתף בה. דווקא משום כך לא כל כך ברור האם הדיווחים באו ממקור רשמי מה גם, שהודלפו דרך אימיילים ממקורות בשפה האנגלית.
בנאומו זה שהודלף לגולשי אינטרנט ולמכותבי אימיילים, מציג קי-מון את חברותה של ישראל באו"ם כמשוללת כל תוקף רשמי והוא מבקש להתנות את המשך חברותה באו"ם בקיום ההחלטות ההיסטוריות דאז שהתקבלו באו"ם לגבי קבלתה של ישראל כחברה באו"ם.
רקע
קשה להיזכר בהכרזות הראויות לאזכור שהשמיע אי פעם קי-מון בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, טרם כניסתו לתפקידו הנוכחי כמזכ"ל האו"ם. מתוך כתבה שפורסמה באומדיה לא מזמן, אפשר ללמוד שדרום קוריאה, המדינה ממנה בא קי-מון, לא השמיעה קול בנושא זה לאורך שנים רבות. עם כניסתו של קי-מון לתפקידו באו"ם החלה גם דרום קוריאה מביעה עמדות בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. היא למשל הביעה תמיכה ב'מפת הדרכים', ביישום החלטות 242 ו- 338. למרות שקי-מון עצמו לא אוזכר כבעל עמדה בסוגייה זו עד כניסתו לתפקיד, ראוי לציין שהאווירה כלפי ישראל בקוריאה הדרומית הייתה די פשרנית. כמו כן, יחסי המסחר בין ישראל וקוריאה מוגדרים מאז ומתמיד כטובים פלוס. אם ישראל נחשבת כיצרנית תוכנות, דרום קוריאה נחשבת כמרכז לייצור חומרה ומוצרים עתירי יידע. קי-מון עצמו כיהן כשר המסחר והחוץ של קוריאה הדרומית עוד לפני כניסתו לתפקיד המזכ"ל והינו מודע היטב ליכולותיה של ישראל.  
לאחרונה, נועד פרס (6.5.2009) עם באן קי-מון בעת ביקורו בניו יורק. הפגישה שהתקיימה לפני האירוע שבו נאם קי-מון בפני מועה"ב של האו"ם התנהלה באופן קורקטי. פרס הדף את טענותיו של קי-מון שלפי גרסתו ישראל תקפה במתכוון את מתקניה של אונר"א בעזה. ואילו קי-מון הבטיח לפרס שפעל אישית לריכוך הביקורת על 'עופרת יצוקה' ולאיזון המסרים.
פערים בין הדיווחים – המדיה מחד, האינטרנט והאימייל מאידך
ביום שבו ציינה ישראל את השנה ה-60 לחברותה באו"ם, דווחה התקשורת בישראל קטעים מדבריו של באן קי-מון, שאותם נשא בנאום הפתיחה החגיגי של ישיבת מעוה"ב של האו"ם ב-11 במאי. "הגיע הזמן שישראל תשנה מן היסוד את מדיניותה בסוגיית ההתנחלויות, הרס בתים והגבלת תנועה של פלסטינים בגדה המערבית". בהמשך הכתבה נאמר שמועצת הביטחון של האו"ם קראה באותה ישיבה ל"פעולה דיפלומטית נחרצת כדי להשיג הסכם כולל ופתרון של שתי מדינות לשני עמים". אלא שעוד בטרם נאמרו דברים אלו, הודיעו ארה"ב וישראל שהן מחרימות את הישיבה ועזבו את אולם הישיבות. נציגת ישראל באו"ם, פרופ' גבריאלה שלו הסבירה שישראל מתנגדת להתערבות האו"ם במשא ומתן עם הפלסטינים ואין זה מעניינה של מועצת הביטחון של האו"ם להביע עמדה כצד לסכסוך.
במקביל, אתרי אינטרנט מכילים טקסט המוגדר כ"נאומו של מזכ"ל האו"ם", וגרסאות די זהות של טקסט זה מופצות דרך אימיילים. הנוסח הוא חד משמעי – באן קי-מון, מודיע חד משמעית שישראל הינה חברה על תנאי באו"ם ומוטל עליה למלא אחר החלטות היסטוריות של מועצת הביטחון. אחד האתרים האינטרנטיים מתוחזק על ידי קבוצה הקוראת לעצמה "מתנדבי סאן פרנסיסקו" ושמו: Indy-bay. האתר מדווח שבאן קי-מון בנה את טיעונו על סמך העובדה שישראל התקבלה כחברה לאו"ם לפי החלטה 273. החלטה זו אומרת שעל ישראל להעניק לפלסטינים זכות שיבה ופיצויים על נזק לרכושם, כתנאי לחברותה באו"ם (החלטה 194 פיסקה 11). ציטוט מדבריו יראה עד כמה הרטוריקה של הטקסט הזויה:

  "במשך 60 שנה הפרה ישראל באופן בוטה את תנאי קבלתה כחברה באו"ם ובמשך 60 שנה ישב האו"ם בחיבוק ידיים נוכח עוולות אלו. האו"ם התבונן מהצד בסבלם הנורא של הפלסטינים ובמחדליה של ישראל שהוסיפו סבל על סבלה של אוכלוסיה זו תוך הפרה בוטה של זכויות האדם. יתרה מכך, לאחר "מבצע עופרת יצוקה" לא יעלה על הדעת שאיזשהו גורם בין אם זה אדם פרטי, דמוקרטיה או מדינה, יוכלו להמשיך לצפות בעוולות אלו בשוויון נפש במיוחד נוכח הטבח וההרס האכזריים שזורעת ישראל, המזכירים את מה שקרה במלחמת העולם השנייה. העולם יכול היה לחסוך לפלסטינים את הזוועות הללו אילו סרב לקבל את ישראל כחברה באו"ם לפני 60 שנה".
באן קי-מון הצדיק את קבלת ישראל כחברה באו"ם בקונטקסט של אותם שנים, לאחר שהעם היהודי עבר את השואה הנאצית והיה קרבן לאכזריותו של היטלר. האו"ם החליט שלעם זה חייבת להיות מדינה שבה יוכל לחיות ולהגן על עצמו. זה היה כורח מוסרי. האו"ם לא יכול היה להתנגד לו. וכך התקבלה החלטה 181 בדבר חלוקת פלסטינה (29.11.1947) ומסירת חלק משטחה של פלסטינה ליהודים. אולם הנושא לא אושרר מעולם על ידי מועצת הביטחון ואיננו מעוגן בחוק. לפיכך, מחויבת מועצת הביטחון של האו"ם לתקן עוול היסטורי זה דווקא ביום שבו מלאו 60 שנה לחברותה של ישראל באו"ם…."

"העולם כולו נגדנו"
מאחר והגיעו לידי קבצי אימייל המתארים שאכן אלו היו דבריו וטענותיו של קי-מון ב-11.5.09 בפתיח של ישיבת מועה"ב, בדקתי את שרשרת הנמענים באמצעות כמה שיחות טלפון. המסקנה שלי: הרציונל נמחק כליל ואינו ממלא תפקיד כאשר הרטוריקה מתלבשת היטב על מצב פסיכולוגי של קבוצה שלמה של בני אדם שאפשר לכנותם חסידי הנרטיב "העולם כולו נגדנו". באמצעות לשון מתואמת למצב המנטלי המסוים הזה גם רטוריקה הזויה תתקבל כתורה מסיני. שולחים אימיילים, קוראים, נאנחים ומזהירים את כולנו מפני מזכ"ל האו"ם וגישתו הקיצונית. הגם שבתקשורת הקונבנציונלית לא היה זכר לדבר.
האיום ממשמש ובא, חייבים לעשות משהו ומיד. הרטוריקה ההזויה מזינה תחושה של דחיפות לקיים את המצווה "הקם להורגך השכם להרגו".
אילו רק היו טורחים, כמוני וכל הקוראים הביקורתיים, ובודקים את אתר ההפצה האינטרנטי היו מגלים שורה מדהימה בראש העמוד שאומרת: "הטקסט חולץ ברגע האחרון לפני מחיקתו מהפרוטוקול ולא נמסר למדיה העולמית".

הטרגדיה 
דווקא המעוניינים להרחיב את יריעת ידיעותיהם, אלו שקוראים כל פרט ופרט וטורחים לעיין בכתבות מתחילתן עד סופן, אלו שעוקבים אחר פרטי הפרטים של האקטואליה, דווקא הם נפלו קורבן לרטוריקה. בהפוך על הפוך אפשר לומר שאלו נוטים לחשוד בתכנים שהבסיס העובדתי שלהם מוצק. זוהי טרגדיה. במקום לבטל את הדברים במחי יד, דווקא מי שנחשבים כמתמצאים, אלו שיודעים בדיוק שב-11 במאי בישיבת מועה"ב החליטה ישראל לצאת מישיבה להחרים אותה, דווקא הם שמחו על כך שמישהו "הצליח לחלץ את הדברים מהפרוטוקול לפני שנמחקו" מישהו דאג להם שלא יפסידו את מה שנאמר שם. הרי הם צפו שכך יהיה ולכן קמו ועזבו את הישיבה בטרם נאמרו הדברים המרגיזים הללו.
השושבינים אם לא היזמים של רטוריקה מוצלחת זו של "מתנדבי סאן-פרנסיסקו" הם אמני הלוחמה הפסיכולוגית. מי שהייתה דרושה לו דוגמא לשימוש בתחכום רטורי שעבד קיבל אותה זה עתה. 

פתרון? לצערי קשה למצוא כזה
קשה לשכנע את חסידי הנרטיב, ש"העולם לא תמיד ולא כולו נגדנו". קשה להם לחשוב שמזכ"ל האו"ם, ולא חשוב אם הוא קופי אנאן או אחר, חייב בתוקף תפקידו להתיחס לסכסוכים בין מדינות. נכון, ביקורת עלולה להרגיז. אבל מעבר לכך, מסתבר שלעתים מדובר באמירות שעלולות לא להתאים לקבוצות כמו  אידיאולוגים של א"י השלמה, או למי שחושב שדמו סמוק יותר מדמם של אחרים.

ואולי המקרה שלפנינו שייך לאותם מקרים?
מי שמבטל את הרציונל בפני מנטליות שמכתיבה לו להאמין ש"העולם כולו נגדנו" שישב בבונקר,שיתעלם מטקטיקות רטוריות ומיצירות פרי הדמיון של אמני הלוחמה הפסיכולוגית עד יעבור זעם, אם דבר כזה יכול בכלל לקרות בנסיבות הנרטיב הזה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: