הרוקי מורקמי – הדילמה ומורה נבוכים

יחי ההבדל הקטן – 

הביטוי 'יחי ההבדל הקטן' יפה לתחומים מגוונים לרבות מלאכת התרגום. תרגום שמתעלם מניואנסים של שפת המקור ובמיוחד מניואנסים של השפה שאליה מתורגם הטקסט הוא רטוריקה ולא תרגום.

בטקס פתיחת יריד הספרים הבינ"ל בבנייני האומה בירושלים השבוע, נשא הסופר והמתרגם היפני, הרוקי מורקמי (Haruki Murakami), נאום שזכה לפופולריות בשל הדימוי 'חומה וביצה' ובשל האמירה שרצה להעביר באמצעותו לקהל שלידו ולציבור בכללותו. 

למורקמי הוענק השבוע פרס ירושלים, הוא חגג לא מכבר את שנתו ה-60 ושמו הולך לפניו כסופר אהוב ומכובד ברחבי העולם המערבי. מורקמי הוא סופר פורה שהצליח לפרסם כותרים רבים שחלקם תורגם לעברית. ביפן הוא מוכר בעיקר בשל תרגום יצירות ספרותיות קלאסיות ליפנית. בישראל זכה מורקמי להתחבב על אוהבי הספרות הטובה, כולל בלוגרים ב'רשימות' (ראו לדוגמא, רשימתה של אסתי סגל– "באתי לירושלים כאדם שמלאכתו היא טווית שקרים"). גם אני התפעלתי מאוד מיכולת ההמחזה שלו באמצעות מילים. 

יחד עם זאת, עלינו להודות בכך שמלאכת תרגום ספריו של מורקמי מילאה תפקיד מרכזי בפופולריות של יצירותיו בעולם וגם בישראל. שכן, קשה להפריז בערך יצירה ספרותית בלי לציין לשבח את איכות התרגום.

גם את נאומו של מורקמי ביריד הספרים הבינ"ל היה ראוי לתרגום נכון. וכאן לצערי היה פספוס. על זה אפשר לומר "המהירות מן השטן". יחד עם זאת אפשר בהחלט לטעון שלא המהירות אלא האידיאולוגיה של המתרגמים היטתה את הכף.


=========================================================
על קוצו של יוד – האם המילה System היא, בעברית , 'מערכת' (עיתון גלובס) או 'שיטה' (עיתון הארץ)?

האמת היא שמילון אנגלי-עברי מציע כתרגום של system את המילה 'שיטה' כבחירה ראשונה, ואילו, את המילה 'מערכת' מציע המילון כאופציה השלישית לתרגום אותה מילה. אלא מה? דוברי אנגלית יודעים היטב שלביטויים יש, בין השאר, גם קונטקסט תרבותי. כך לדוגמא, לאלו מאיתנו שעובדים בארגונים יש רקע להבנת המילה system כ'מערכת'. אלו שהשפה האנגלית שגורה בפיהם, יתייחסו לצירוף המילים 'political system' כמציין 'מערכת פוליטית' ויוסיפו שלכל מערכת פוליטית או אחרת יש גם שיטה. לעומת זאת, אם המילה הראשונה שעולה בראשנו בשמיעת צירוף המילים הנ"ל  היא 'שיטה', ולא 'מערכת', אזי או שאנו באים מרקע תרבותי שבו הפרט חייב תמיד לעמוד על המשמר כדי 'ל'נצח את השיטה' ואת הממסד, או שפשוט מצאנו במילון את המובן הראשון, 'שיטה', ורצנו איתו קדימה. לדעתי, לא מהירות החיפוש הובילה לשימוש במילה 'שיטה'.

אגב, מרבים אצלנו להשתמש במילה הלועזית 'סיסטמטי', כלומר, 'שיטתי', דווקא במשמעות חיובית. שוב עניין של תרבות. ועוד משהו, מאז יצאה לעולם 'תורת המערכות', הספרות שניתחה מערכות ארגוניות וחברתיות השגירה בפינו את המילה 'מערכת' ובאנגלית את המילה system. עוד נוסיף, שתרגום עברי-עברי של 'שיטה' הנו: מתודה, דרך מסוימת לביצוע דבר מה וכן הלאה.
===========================================================
איך משפיע תרגום של מילה כמו System על הבנת הנקרא במקרה הנוכחי?

נתחיל בכך שהדימוי, שבעזרתו מבקש הסופר היפני הרוקי מורקמי להעביר לנו הישראלים מסר 'פוליטי', הוא הביצה והחומה (כן, גם כאן נמצא הבדלים בין התרגומים בשני העיתונים. אחד עושה שימוש במילה חומה כתרגום למילה האנגלית Wall, והשני משתמש במילה קיר. החומה הסינית באנגלית היא 'wall'. דווקא התרגום בעיתון הארץ עושה שימוש נכון במילה 'חומה'. אבל נעזוב לרגע את הניואנס הזה ונחזור לנושא המרכזי).

בעניין הדימוי של הביצה והחומה/הקיר, מורקמי אומר (גלובס) – "כל אחד מאיתנו מוצא את עצמו, במידה זו או אחרת, ניצב לעומת קיר גבוה ומוצק. לקיר יש שם: המערכת. המערכת אמורה להגן עלינו (ראו איך מתייחס מורקמי באופן טבעי להרמוניה בין המערכת לבין האינדיבידואל), אבל לפעמים היא מפתחת חיים משלה, ואז היא מתחילה להרוג אותנו ולגרום לנו להרוג אחרים….."

לפי התרגום בעיתון הארץ אומר מורקמי כך – "כשהביצה נשברת על חומה בצורה וגבוהה, תמיד אעמוד לצדה של הביצה… מה המשמעות של המטפורה הזאת? מבחינה מסוימת, הכל פשוט וברור… אבל זה לא הכל, יש לה משמעות נוספת. חישבו על זה כך: כל אחד מאיתנו…. במידה זו או אחרת, נצב מול חומה גבוהה ובצורה. לחומה יש שם: זו 'השיטה'. השיטה אמורה להגן עלינו, אבל לפעמים היא מקבלת חיים משל עצמה, ואז היא מתחילה להרוג אותנו ולגרום לנו להרוג אחרים…."

ואני שואלת – האם השיטה אמורה להגן עלינו?

יש כאן פרדוכס. הרי עצם השימוש במילה 'שיטה' מעורר קונוטציה שלילית. אם מורקמי התכוון לומר 'שיטה', הקורא מבין מיד שלפי השקפת עולמו של מורקמי, ניצבת מול הפרט חומה שהיא בבחינת 'שיטה' שעליו ל'נצח' כדי שלא תזיק לו. כי לערך 'שיטה' יש בתרבות שלנו קונוטציה של נזק פוטנציאלי לפרט.
===========================================================
סיכומו של דבר:

מי שקרא או שמע את הנאום של מורקמי בשפת המקור – אנגלית – נבוך לאחר קריאת התרגום שלו לעברית. בהארץ חדרה לתרגום רטוריקה עם נימה של  'אנטי' בין הפרט למערכת. וזו כביכול כוונתו של הרוקי מורקמי במיוחד לאור היציאה של ישראל למבצע הצבאי בעזה. לעומת זאת, הקורא את התרגום לעברית בגלובס חופשי לפרש לעצמו את מורקמי כפי שנראה לו. וסביר שיחשוב עליו כבעל השקפת עולם בסיסית של הרמוניה בין הפרט לממסד.

ולהשלמת המבוכה הרי לכם תרגום דברי הסיום של מורקמ: א.י לפי הארץ:  "אסור לנו להניח לשיטה לנצל אותנו לרעה." ב. לפי גלובס: "אסור לנו להרשות למערכת לנצל אותנו."

ובמקור:

The wall is a metaphor for systems and the egg represents each person's soul. People must not let systems control them.

מורקמי עצמו משתמש במילה Control ובעברית, בקרה, פיקוח, ריסון, בלימה. ולא במילה 'לנצל", take advantage of. השימוש במילה 'לנצל' על ידי שני המתרגמים מביך. בעצם, ניצול עולה בקנה אחד עם ההבנה שמדובר ב'שיטה'…..

ואילו, לפי השקפת עולמו של מורקמי, לא מדובר בניצול. מה כן? כשהמערכת בולמת את עצמאות הפרט ואת חופש בחירתו, היא חורגת מתפקידה הראשוני של הגנה על הפרט. וזו איננה 'שיטה'. זהו חריג לפי השקפת עולמו של מורקמי, הרואה את הפרט כביצה במערכת. לכל פרט יש נשמה, הוא רגיש, יש לו קליפה שבירה. המערכת נועדה להגן עליו. אבל, יש מקרים חריגים שבהם המערכת מגבירה את הבקרה על הפרט באורח הפוגע בנשמתו. עלינו לדעת איך למתן את הבקרה המופרזת.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 18 בפברואר 2009 at 9:43 am

    אבל control, לפחות בפירוש המיידי ביותר שאני מכירה, הוא פשוט שליטה, לא?

  • נועם  On 18 בפברואר 2009 at 10:07 am

    קראתי רק תרגום אחד, בהארץ ולא ראיתי את המקור האנגלי. לא התפעלתי ממה שקראתי. לדעתי הוא בחר להשתמש במילה 'חומה' (Wall) בגלל החומה שישראל בונה בינה ובין הפלסטינים. הדימוי של ביצה הנשברת על חומה לא נראה לי מוצלח. הביצה נוזלת, מלכלכת, לא דימוי טוב. המפטי דמפטי טוב מזה אלף מונים. הוא לא נוזל ונמרח, פשוט מתרסק לרסיסים.

    וכל עניין היחיד והשיטה (או המערכת או כל דבר שמייצג את הממסד או את הרצון המובנה של 'הכלל') הוא די טריוויאלי, לא? כל יוצר אמיתי יחתום על זה, בעצם כל מי שיכול לחשוב באופן עצמאי.

  • תרצה  On 18 בפברואר 2009 at 11:47 am

    מיכל, גם שליטה היא תרגום נכון של המילה control
    אבל לא ניצול, ובטח שלא ניצול לרעה!
    נועם, הדימוי נועד כדי לזעזע, יש כאן ניגוד חזק בין הביצה השברירית בכל קנה מידה לבין חומה שהאסוציאציה מובילה אותנו לחשוב גם על חוזק וגם על אטימות.
    הנאום בכללותו היה מכוון להעביר אמירה של אדם בעל השקפת עולם מגובשת. לכן חשוב היה שהמילה מערכת תשמש בתרגום כנמשל של חומה ולא המילה שיטה.

  • אסתי  On 19 בפברואר 2009 at 2:04 pm

    איזה יופי. זה מסוג הפוסטים שפותחים לי את צ'קרת המחשבה, ומודה שמכל הטירוף של השבוע לא הגעתי אפילו לנסות לשים את ידי על המקור.

    הייתי שמחה, אם מעלה איזה פוסט המשך בו היית מרחיבה על המשמעות של התרגום וההבדלים בין התרגומים
    והחיבור לאג'נדה של העיתונים, למרות שלדעתי זה פשוט מקרי. אבל גם במקריות יש משהו.

    ואגב, איפה אפשר למצוא את הנאום במקורו האנגלי?
    תודה.

  • אסתי  On 19 בפברואר 2009 at 2:06 pm

    פאדיחה.

    עכשיו כשעשיתי שוב חיפוש בפוסט שלך, מצאתי את הלינק למקור האנגלי. אז אימצתי מיד לליבי ותודה וסליחה.

  • תרצה  On 25 בפברואר 2009 at 10:22 pm

    שמחה שפתרת את הבעיה. ותודה על הרעיון להרחיב על ההבדלים בין התרגומים. מבטיחה לעשות זאת בהזדמנות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: