שבוע לבחירות 2009

ראשית, אני כבר יכולה לדווח על החלטתי להצביע בעד המפלגה "התנועה הירוקה-מימד". בהמשך תבינו גם איך זה נובע, בין היתר, גם מנוכחותה של הרשת בחיינו.

וכעת לעצם העניין – פרויקט משותף של חדשות ערוץ 2 ויוטיוב הינו אחד מציוני הדרך של שילוב יוזמות בין מדיום מסחרי ותיק לבין המדיה הדיגיטליים. תחת הכותרת "קול אחד יכול לשאול", העלו כ-258 גולשים שאלות ליוטיוב שהופנו אל שלושת המועמדים העיקריים לראשות הממשלה, יו"ר המפלגות הגדולות, העבודה, הליכוד וקדימה.

המטרה המוצהרת של הפרויקט לא הייתה שונה מזו של יוזמי פרויקט זהה שרץ בבחירות לנשיאות ארה"ב האחרונות. הבטיחו לגולשים: הציגו למועמדים שאלה ותראו שתקבלו מהם תשובה. אלא מה? את התשובה לא תקבלו ביוטיוב חוזר אלא בשידור טלוויזיוני חי, כלומר, במסגרת של תכנית חדשות מיוחדת בערוץ 2 לקראת הבחירות לכנסת ה-18.

חינוך בכלל, וחינוך לאזרחות טובה בפרט הם בראש מעייני. לאור העניין שלי במערכת החינוך ובהשכלה בפרט, ובחינוך לאזרחות בכלל, אני מקפידה לעקוב אחר הישגיהם של הילדים במשפחתנו, ידיעותיהם ומעורבותם בנעשה במדינה, השתלבותם הפעילה במערכת החיים במדינה וכן הלאה. בשל כך, עלה הרעיון להציע דווקא לצעירים שביניהם, שגילם מתחת ל- 18, להשתתף בפרויקט שתואר לעיל,  "קול אחד יכול לשאול". הסברנו להם את כללי המשחק שנקבעו בפרוייקט, ולשם הדגמה הצגנו לפניהם אחת השאלות שכבר הועלתה ביוטיוב, השאלה של מעיין מקריית אונו: "מה איתי". האנימציה שבתה את ליבם כמו גם האפשרות להציג לשלושת מנהיגי המפלגות הגדולות שאלה.

הדמיון החל לעבוד, השאלה נוסחה על ידם באופן עצמאי, וההפקה יצאה לדרך. תוך כמה דקות היה יוטיוב מוקלט שהעלה לרשת את השאלה : "איך אתם מתכוונים להסתדר עם המדינות השכנות לאחר שתיבחרו". שימו לב, אוצר המילים בשאלה אינו כולל מושגים כמו: ערבים, אוייב, מלחמה, שנאה, תוקפנות, איבה….

יעל בת 12 ורועי בן 10 חוו את מה שנקרא ביוון הקדומה, דמוקרטיה ישירה. ולא רק זה, הם הוזמנו להשתתף בשידור החי, שהתקיים במוצ"ש האחרון, וישבו עם הקהל (בשורה ראשונה, למי שראה את התכנית) במשרדי גוגל בתל אביב.את הקליפ שלהם ביוטיוב הציגו מדי פעם בפרומו שהופץ על ידי חדשות ערוץ 2 לקראת השידור, והוא הוקרן בפתיח של השידור החי, כטריגר, משום ססגוניותו. שכן, הילדים בחרו להפיק קליפ יצירתי כפי שאפשר לראות כאן –

מי שצפה בשידור החי ראה את דנה וייס יושבת מול ביבי, ברק וליבני, בזה אחר זה, ממתינה למוצא פיהם, בתגובה ליוטיובים שהציגו לכל אחד מהם. כמו שנהוג בעימות טלוויזיוני, היו גם כללי משחק, שכל מועמד עמד בהם. לדוגמא, היה על כל אחד מהם להשיב לכל שאלה שהוצגה לו/לה תוך 45 שניות ולא יותר. הייתה גם שאלה זהה. לאולפן השידור של חדשות ערוץ 2 בנווה אילן הגיעו על פי הזמנה מיוחדת כחמישה גולשים ששאלותיהם ביוטיוב זכו במירב קולות הגולשים. לא פלא שהתאכזבנו שלא ניתנה לנו הזדמנות לעלות גם כן לשידור. ניחא.

מה בכל זאת הפקנו מהעניין?

חינכנו ילדים צעירים מאוד, שאין להם עדיין זכות הצבעה בבחירות לכנסת, שהפוליטיקה ועידן הרשת יוצרים אופציה שלא הייתה קיימת בעבר, דהיינו, להרגיש כמו בפוליס של יוון העתיקה, ולהבין מה זה חופש ביטוי ומהי דמוקרטיה. הילדים נוכחו לדעת שהרשת זה לא רק משחקים, צ'אט, מייספייס ופייסבוק. הרשת מקדמת את הסיכוי למעורבות שווה של האזרח בעתידו ובקביעת גורלו.

מבחינה זו יש לברך על הפרוייקט המשותף לחדשות ערוץ 2 ויוטיוב, כגורם חיובי המדרבן לאזרחות במיוחד בקרב צעירים שנוכחותם ברשת מרובה ושימושיה של הרשת נהירים להם ובאים להם בקלות ובטבעיות.

פוליטיקה תתנהל תמיד כמו שפוליטיקה יודעת להתנהל. יהיו קמפיינים, יהיו ססמאות, יהיו קריצות לקהל מבעד למסך הטלוויזיה. מפלגות ינהלו ברשת אתרים שישלבו שיח יומי דרך יוטיוב, בלוג, טוויטר וקבוצות פייסבוק ומה לא – בעיקר בתקופת בחירות לכנסת. אבל יותר מכל דבר אחר, חשוב להחדיר מהיום לראשם של בני דור העתיד שהרשת גם מעניקה את הכלים להתבטא חופשי, להיות שותף פעיל בקביעת אג'נדה ולהיות שותפים בקבלת החלטות. שכן –

אם המדיום הוא המסר, כפי שטען מקלוהן, הרי שהמסר של המדיום הדיגיטלי ברור – אפשר לעשות בו שימוש לקידום הדמוקרטיה, חופש הביטוי וההשתתפות האזרח בחיים המדיניים.

שילוב של חינוך לערכים ולשמירה על איכות הסביבה יחד עם שימוש ברשת לצרכי קידום המעורבות ותשומות האזרח לפוליטיקה הינם בהישג יד. אם זה עדיין לא קרה, הרי זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. בבחירות הבאות בוודאי יהיו שימושים וכלים נוספים המשרתים את הדמוקרטיה וחופש הביטוי.

כל זה מוביל למסקנה נוספת – כל מה שיכול לקדם את החברה האזרחית, את הקשר בין העם לנבחרי הציבור, את חלקו של האזרח בקביעת האג'נדה ובקבלת החלטות מדינתית, חייב לקבל ביטוי כבר עכשיו במצע מפלגתי לקראת בחירות 2009.

המפלגות הוותיקות פשטו את הרגל. ההבטחות שלהן מתבררות כסיסמאות נבובות יום לאחר הבחירות. עלינו להגיע להחלטה מודעת באשר למה שחשוב לנו בחיים. הצבעה מהבטן עבור מפלגות שאינן מתחדשות היא חטא (כפי שאומר עופר שלח ביוטיוב שעלה ממש לפני מספר שעות לרשת).

אני מאמינה שמפלגת "התנועה הירוקה-מימד" מייצגת את החזון והציפיות שהוצגו בקצרה לעיל. (על סוגיית איכות הסביבה לא ארחיב כאן, תוכלו למצוא רשימות על הסוגייה בבלוג שלי).

אם את הקול היחיד שיש לנו לתת ניתן מתוך אהבת מרדכי, למי שאנו מאמינים במצעו המפלגתי (הבחירה שלי בתנועה הירוקה-מימד הוא רק דוגמא), ונדע לתמוך בנבחרת שיש לה קבלות על פועלה ועל הישגיה, הן בכנסת (בדוגמא שלי מדובר ברב מלכיאור) והן מחוץ לכנסת (בן-ימיני, מגמה ירוקה בדוגמא שלי) נגיע להישגים ולפתרון בעיות בוערות ואחרות. מבחינתי, ערכים, חינוך והשכלה הם קרש קפיצה לקבלת החלטות נבונה, שלנו ושל היושבים בעמדות מפתח במדינה שלנו.

לסיום, ביקור במוזיאון הישראלי לקומיקס וקריקטורה בחולון ומפגש עם סיכום השנה שחלפה  בראי הקריקטורות שיצרו 36 אמנים נבחרים יזכירו לכם מה היה לנו בשנת 2008 ואולי סיכום שנת 2009 בראי הקריקטורה יהיה הפעם שונה, ”כן, אנחנו יכולים".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שי  On 2 בפברואר 2009 at 10:15 pm

    אני דוקא חושב שיוטיוב והחברים ברשת שיחקו לידיים של הפוליטיקאים. הם התאמנו לקראת השאלות. הם ענו נחרצות ובעיקר לא התעמתו זה עם זה ארוכות.
    למדנו, ולימדנו את החברה הצעירים, ש-45 שניות זה מה שצריך כדי למרוח אותנו עם תשובה שלופה מבית מדרשו של מנהל הקמפיין.
    במקום שנחזה בשעתיים של עימות על 10 שאלות אקוטיות בהן נוכל למדוד מי מיטיב להוביל את המדינה באמצעות דרך, חזון ומעשה – קיבלנו הוזלה של הבחירות.

    חבל. זיפזפתי את עצמי באמצע. לא מעניין. צפוי ונדוש.

  • תרצה  On 3 בפברואר 2009 at 8:04 am

    כך גם אני טוענת. השלושה שינו את התכנית המקורית של יוטיוב וערוץ 2.
    לפוליטיקאים יש שליטה בערוצים המסחריים כנראה.
    ראה ערוץ 10 ובעיותיו. רק ח"כ יכולים להושיעו ולאפשר עוד כמה ימי חסד.

  • צביה  On 3 בפברואר 2009 at 12:38 pm

    מה קורה לתנועה הירוקה בסקרים? הם באמת אלטרנטיבה ראויה – אבל אני חוששת מ"איבוד" הקול שלי

  • תרצה  On 3 בפברואר 2009 at 2:15 pm

    צביה, התנועה הירוקה -מימד, מורכבת מפלג אחד שהיה כבר בכנסת. אם האג'נדה ופועלו המבורך של הרב מלכיאור בשנה שנתיים האחרונות (חשוב שתיכנסי ללינק שברשימה לעיל כדי להיווכח עד כמה היה פעיל בקידום הצעות חוק סביבתיות חברתיות!) ופועלה של ה"מגמה הירוקה" בשנים האחרונות – הם בראש מענייניך אז אין מקום לדבר על "אלטרנטיבה" אלא על אג'נדה.

    ברור שאחד משלושת המועמדים הראשיים לראשות הממשלה ייבחר.
    ומה אם האג'נדה שלהם לא בדיוק מתאימה לך? ומה כל אחד מהם עשה למענך בבית המחוקקים בקדנציה האחרונה?
    ובאשר לסקרים? הצחקת אותי. מה לסקרים ולמציאות?

  • אילנה  On 3 בפברואר 2009 at 7:43 pm

    את השידור ואת המעורבות של משפחתך.
    תודה שההבאת לכאן את הסרטון של הילדים היצירתיים.
    אשריך שאת מגובשת ביחד לפתק ההצבעה שלך.
    לצערי, אני עדיין צפה. איבדתי אמון באג'נדות…
    נקווה רק לטוב, ושהפעם ה"נבחרת" תחזיק מעמד קדנציה שלימה.
    בהצלחה לנו

  • תרצה  On 8 בפברואר 2009 at 3:19 pm

    במבט שני אמורים לשבץ את הראיון שנתתי להם בנושא סאטירה פוליטית. אולי יזדמן לך לצפות בו מחר בערב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: