עיתונאות אזרחית

כתבתי על המדיה החדשים בהקשר לדיווחים מזירת הפיגוע במומביי וכיצד שידורי ה-CNN משלבים אותם בשידור, כשצפיתי ביום חמישי האחרון בעדכונים מזירת הדרמה במומביי. גם בניו יורק טיימס מבינים שמתרחשת התפתחות חשובה בסיקור החדשותי וקבלת עדכונים שוטפת ומהירה מתאפשרת דרך הטכנולוגיה המצויינת שקנתה לה אחיזה נרחבת –  הטוויטר, הפליקר – והתיעוד של המסרים בשלב מאוחר יותר באמצעות הבלוג.

חלק מהתגובות שקיבלתי לרשימה הקודמת די נזפו בי על כך שכתבתי ב"צורה מנוכרת" כאשר דם רב של חפים מפשע נשפך כמו מים. כשנודע על האירועים במומביי שטף את הארץ גל של כאב. משפחת הולצברג במיוחד נגעה עמוק בליבנו. פעולת האיבה קטעה את חייהם. הם לא היו שם בשביל עצמם אלא בשביל כולנו. אנחנו מרגישים כולנו צורך להצדיע לזוג הצעיר והפעלתני הזה על מסירות נפשם. הם הספיקו לעשות כל כך הרבה במהלך חייהם הקצרים.

מגיבים אחרים, כמו גיל גרינגרוז וחיים שיבי מסכימים שבמקביל לעצב ולכאב ראוי לנהל דיון שמתמקד בתרומה של המדיה החדשים, כולל בלוגים, לעדכוני החדשים הפורמליים שכולנו מקבלים.

עד לדרמה הטראגית שהתרחשה בסוף השבוע האחרון במומביי, פרופסור שנבהאג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד- המוזכר בכתבה בניו יורק טיימס –  לא שמע על המושג "עיתונאות אזרחית". כעת, לאחר שהיה עד לאירוע הדמים, צילם ושלח מסרים באמצעות הטוויטר והפליקר, המתארים את שרואות עיניולרחבי העולם, הוא מבין היטב את משמעות המושג: "ראיתי הכל במו עיני והרגשתי שרובצת עלי אחריות לחלק את חוויותי עם העולם שמחוץ לאזור הפיגוע" כך הוא מספר בדוא"ל ששלח לחבר ביום שבת האחרון.

כל מי שצפה כמוני בשידורים החיים מאזור הפיגוע, שהועברו על ידי רשת ה-CNN, יודע שמדובר בשיתוף פעולה בקנה מידה שלא ידענו את השלכותיו עד היום. לא רק שהמידע זרם מיד ברשת ליעדים אזרחיים ברחבי העולם, המידע התקבל בברכה, כן בברכה!! על ידי רשת טלוויזיה העוסקת בשידורים חיים ולמרות זאת נעזרת בכל מקורות המידע האפשריים כדי לספק תמונה מושלמת.

כאשר אין אילוצי זמן במהלך השידורים, בניגוד למה שמתרחש למשל בשידורי החדשות המרכזיים בטלוויזיה, התקבלה החלטה ב-CNN (לא רשמית) לתת לכל פיסת מידע שמגיעה ממקורות אזרחיים ואחרים, לעלות לשידור החי ממקום האסון.

כשכתבתי על צורת הסיקור של ה-CNN בפוסט האחרון, הבנתי שקורה כאן משהו חדש בקונספט של השידור הטלויזיוני. משהו שמתחיל להיראות כמו בן כלאיים – יצור חדש שבו הפרטי, האזרחי והלא רשמי, משתלבים בפורמט השידורים המקובל והרשמי. הכתבה על כך בניו יורק טיימס רק מחזקת את הטענה, שהטכנולוגיה מאפשרת שיתוף בולט ומסיבי של אזרחים בעיכול והצגת המציאות.

מה יכול להיות יותר דמוקרטי מזה?

למיטב ידיעתי, החלוץ בעניין זה הוא השידור כמו זה של ה-CNN שאין להם אילוצי זמן אויר. הם משדרים ברצף את ההתפתחויות כל עוד מתרחש האירוע. זהו רגע גדול המעמיד את מהדורות החדשות בצל ובעמדת נחיתות מול הטכנולוגיות המתקדמות.

הכתבה שפורסמה היום בניו יורק טיימס מציינת במפורש שהאירוע במומביי הוא בבחינת אירוע בוחן. זאת משום שזו עדות נוספת לכך שהטכנולוגיה הפכה את האדם הפרטי לכתב חדשות פוטנציאלי ובכך הוסיפה ממד חדש למדיה החדשותיים.

בשלב הקריטי ביותר של האירוע נשלחו כל שנייה מסרים רבים עם המילה "מומביי" בטוויטר – טכנולוגיה שהחלה דרכה כאמצעי עזר שולי ובמשך השנתיים האחרונות הפכה לפלטפורמה חדשותית מרכזית בעדכוני חדשות. שנברג עצמו צילם אחת הדלקות שפרצה במלון הטאג' ואת ההרס שנזרע ליד אחת המסעדות ביום רביעי בערב, עת החלה הדרמה במומביי. הוא שלח את הצילומים בפליקר. אחרים שלחו צילומי וידיאו מתוך מלון הטאג' מהאל למערכות חדשות טלוויזיה ברחבי העולם.

התועלת העיקרית במה שמתחיל להסתמן כתהליך ממוסד שזה עתה התגבש, היא בתרומת הטכנלוגיה הזו למילוי הוואקום שנוצר ברגעי הדרמה הראשונים. כתבים מקצועיים צריכים להגיע עם מצלמות וציוד מורכב מקצועי כדי להתמקם במקום האירוע. הציבור ממתין לקבלת מידע. מי שנמצא בסביבה תורם את תרומתו אם יש לו חשבון בטוויטר או באמצעות הטלפון הנייד. נפלא!

הכתבה בניו יורק טיימס מצטטת בהקשר זה אמירה מאוד נכונה של אחד הפרופסורים לתקשורת באוניברסיטת קולומביה: "במקרים שכאלו, מעט מידע עדיף על אפס מידע".

קהילת חב"ד-ליובאוויטש בברוקלין זכתה לקבל עדכונים עוד ברגעים הראשונים של הדרמה שהתחוללה בבניין חב"ד במומביי. מורדכי ליוינגסטון, כתב תנועת חב"ד, צעיר בן 24 שיש לו חשבון טוויטר, ציין עד כמה עזרה הטכנולוגיה במקרה זה: "בעוד השיטה הקודמת משדרת עדכונים באיטיות ונגררת משום כך למיחזור הידיעות שהתקבלו במערכת מהכתבים בשטח, הרי שכאן הידיעות זורמות בקצב דרך הטוויטר והעדכונים מגיעים במהירות רבה".

לכל המעוניין – שנבהאג העלה את כל צילומיו מאוחר יותר לבלוג שלו ואפשר לצפות בהם כאן.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קורינה  On 30 בנובמבר 2008 at 11:13 pm

    בעת הצונאמי.
    אם לא קודם לכן.

  • אביגיל  On 1 בדצמבר 2008 at 9:34 am

    באירועים מהסוג הזה עיקר העבודה והערך החדשותי נובעים מארגון המידע, ולא מזרימת ה"ביטס אנד פיסס", ותהה טויסטרית ככל שתהה.
    יש הרבה בעיות אתיות, ערכיות, ומקצועיות שנובעות מזרימה של הרבה מידע בזמן אמת בארועים דרמטיים וטראגיים, וכדי שמשטף של מידע יצא גם "תוכן", או "ניוז", צריך יד מיומנת, עין בוחנת ומקצועיות קרה,ואפילו סוג של פטרנליזם שאני בעדו לגמרי במקרה הזה – כלומר עריכה.
    כולנו מכירים את ה""עיתונות האזרחית" של עדי ראייה לפיגועים למשל.
    לא מדובר ב"עיתונות" במיטבה, מדובר בפיסות מידע הסטריות, שלא ממש יוצקות משמעות בכאוס. גם צילומים מסלולרי דור 3 יכולים להיות היסטריים, ולהוסיף עוד מולקולות פזורות לכאוס.

    ולעניין אחר, אני חשה עצב עמוק על מותם של הזוג הולצברג, וגם על מותם של בני אדם אחרים בבומבי. הם לא היו שם בשביל כולנו, הם היו שם בגלל אג'נדה של החזרה בתשובה, ואין לי שום כוונה להצדיע, תודה

  • תרצה  On 22 בדצמבר 2008 at 6:53 pm

    הפואנטה שלי היא שיש לסיקור בצורה זו צדדים

    מאוד נכונים של שיתוף כולנו בחוויה ובסיקור

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: