להגשים חלום

אתמול שמענו את הנשיא הנבחר ה-44 של ארה"ב, ברק אובמה, פונה לקהל תומכיו ומביע את אמונו בהם, אך גם ביריביו. 

 

ניסיתי למצוא אנלוגיה בין המעמד המרגש הזה לבין אירועים בהיסטוריה של העם שלנו.

 

שני האירועים שעלו מיד במוחי הם "מעמד הר סיני" ומעמד "ההכרזה על הקמת מדינת ישראל". למרות שהם רחוקים זה מזה בטווח הזמן, בשניהם הנימה השלטת היא "אנחנו בהחלט מסוגלים להתמודד עם האתגר". בעוד כשלושה חודשים כשנדע איזו מבין המפלגות זכתה ברוב קולות הבוחרים נמצא עצמנו במעמד של נאום הניצחון. האם נשמע דברים דומים? האם נרגיש פעימות לב והתעלות במעמד נאום הניצחון שישמיע המנצח? האם נרגיש שאנחנו כן מסוגלים לשקם את מדינת ישראל? הלוואי.

 

בכל מקרה, השדרנים ברשתות הטלוויזיה ברחבי העולם חוו אתמול לילה מרגש ביותר שאותו הם יזכרו ויספרו עליו פעמים רבות. הקהל שהיה בגרנט פארק בשיקאגו נראה באופוריה. אין מלים לתאר את התמונות ששודרו בזמן אמת שבהן נראה קהל מריע ומאושר, רבים מחבקים זה את זה וצוהלים מתוך שמחה אמיתית. שכן, לנגד עיניהם החלום האמריקאי המחודש החל קורם עור וגידים.

 

לפני שאזכה לאש צולבת מכל הכיוונים, עלי לומר שבינתיים הכל דיבורים אבל גם הדיבורים שווים תשומת לב מיוחדת.  

 

ANN NIXON COOPER

בתחילת דבריו הדגיש אובמה שהשינוי עליו הוא מדבר, השינוי שאמריקה רוצה, איננו מסתכם בכך שמועמד דמוקרטי נבחר לנשיאות ארה"ב. הניצחון הוא רק חלון הזדמנויות לביצוע מגוון של שיפורים ברמה הלאומית והבינלאומית –

"הניצחון הזה, כשלעצמו, איננו השינוי שאליו אנו מייחלים. הניצחון רק מאפשר לנו לבצע את השינוי… שלא יוכל להתרחש בלעדיכם… וול סטריט לא תוכל לשגשג אם ה"מיין סטריט" סובל  כי במדינה זו אנו נעמוד זקופים או נתמוטט כאיש אחד, כאומה אחת, כעם אחד".

פנייתו לערך האחדות והאמירה שלו שרק כאשר העם מאוחד אפשר להשיג יעדים, היא אלף בית בהשגת תמיכה של יריבים וחיזוק התומכים. מנהיגים לאומיים משתמשים באופן שכיח בגרסאות שונות של רעיון האחדות תנצח, כשהם פונים לקהלים מעורבים.

 

דוגמא מהעבר הרחוק, הנשיא לינקולן שהתמודד עם קרע של ממש בעם, הובאה לצורך הצגת התזה.

למחנה היריב הבטיח אובמה שהם ימצאו אצלו אוזן קשבת וביקש שישתפו פעולה –

"ייתכן ונכשלתי בקבלת קולותיכם, אבל אני מאזין לקולכם, וזקוק לעזרתכם ואהיה הנשיא שלכם".

 כנ"ל בנוגע לקהלים ממדינות העולם. להם הוא בישר בלשון ברורה כך –  

"הגורל של עמנו ושל עמים על פני כדור הארץ הוא גורל משותף… אלו שחפצים לקרוע את העולם לגזרים – דעו לכם שאנו נביס אתכם. אבל אלו החפצים בשלום ובביטחון – דעו שאנו תומכים בכם".

  הכוח המניע את אמריקה נובע מערכים שמייחדים אותה מאז ומתמיד ויש לשמור עליהם ולשקם אותם:

"הכוח האמיתי של האומה שלנו צומח לא מתוך כוח הזרוע או העושר החומרי, אלא מעוצמת האידיאלים – דמוקרטיה; חירות; הזדמנות; תקווה שאיננה נכנעת לעולם.

זוהי "הייחודיות של אמריקה. היכולת שלה לבצע שינוי ורפורמה. להתמיד ולשכלל, להגיע לשלמות מלאה יותר. אם במהלך 221 שנים השגנו יעדים אלו, יש תקווה שנכל לעשות זאת גם בהמשך".

 אובמה העדיף לשמור לסוף נאומו את הקטע החשוב ביותר, והמסר העיקרי שלו לעם:

 אמריקה כן מסוגלת לשמור על האידיאלים הללו.

הקטע המדובר מעט אמוציונלי, מה שאינו מאפיין בדרך כלל את דבריו. כך גורם אובמה לתומכיו לחוש את הייחודיות של המעמד.

זהו סיפורה של אישה בת 106 שדרכו אפשר ללמוד עד כמה אמריקה כן מסוגלת. הדברים יוצאים מפיו של אובמה כמו בתים של שיר עם הפזמון החוזר – YES WE CAN.

 

"הערב אני חושב על כל מה שעבר על אשה אחת בת 106 שהצביעה הערב – על כאבי הלב והאכזבות וגם התקווה שלה; על המאבקים וההתפתחויות שחוותה, על התקופות שבהן היא שמעה 'אנו לא מסוגלים', ולבסוף התברר שאנו, כאומה, כן מסוגלים. אנחנו כן מסוגלים! גם בתקופת המיתון, אותה אישה חוותה ימים שבהם האומה שלנו הוכיחה התעלות מעל הפחד, הודות לתכנית ה'ניו דיל' – אנחנו כן מסוגלים!

גם כאשר הפציצו אותנו והעריצות איימה, אותה אישה חוותה כיצד עלה דור חדש והביס את העריצות תוך כינון ערכים דמוקרטיים – אנחנו כן מסוגלים!

אישה זו זכתה אחר כך לחוות אירועים הקשורים במאבק על שוויון זכויות לשחורים באמריקה, באירועים שהתרחשו במונטגומרי, בבירמינגהם, ושמעה את המטיף מאטלנטה שעודד את העם ואמר "אנחנו נתגבר" – אנחנו כן מסוגלים!

האדם הגיע לירח, חומת ברלין נפלה, העולם נעשה מחובר הודות למדע ולטכנולוגיה. במערכת הבחירות הנוכחית, אישה זו שמאחוריה 106 שנה באמריקה, זכתה לשנים טובות יותר ולשנים גרועות יותר, והיא יודעת שאמריקה מסוגלת להשתנות – אנחנו כן מסוגלים!

בלהט רב ובכישרון מגיע ברק אובמה לרעיון האולטימטיבי שלו – הדאגה מופנית כלפי עתידה של אמריקה. צריך לבנות מחדש את אמריקה למען עתידם של ילדינו, הדור הבא, המאה הבאה.

ולסיום, כמו בנאום הקלסי, נואם ממולח זה יודע שעליו להתרחק ממצוקות ההווה ולתת לעם תחושה שרק אם יתאחד יהיה לו עתיד טוב טוב יותר:

"פנינו לעתיד… הבה נשאל עצמנו האם ילדינו יזכו להגיע למאה הבאה… אם בנותי שלי יזכו לחיות כל כך הרבה שנים כמו ANN NIXON COOPER – האשה בת ה- 106, אילו שינויים הן יזכו לחוות? אילו התפתחויות נשיג עבורן?

זוהי ההזדמנות שלנו להתמודד עם האתגר – לעבוד כדי שילדינו יזכו להזדמנויות.

עלינו לעמול כדי להשיב לעצמנו את השגשוג, לקדם את הייעוד שלנו לשלום, להחזיר לחלום האמריקאי את הניצוץ שלו ולהודות שאנו רבים מאוד אבל מאוחדים!

כל עוד נשמה באפנו, אנו מלאי תקווה.

כל מי שמגיב כלפינו בציניות ובספקנות ואומר לנו שאי אפשר, שאיננו מסוגלים, נשיב לו שפועם בתוכנו זיק כבר מאות בשנים והוא תמצית רוחו של העם:

אנחנו כן מסוגלים!

תודה, ושהאל יברך אתכם ואת ארצות הברית של אמריקה!

ומכאן נעבור לפוליטיקה שלנו –

המועמד לראשות הממשלה במערכת הבחירות הכלליות הבאות יצטרך לעבוד עם אובמה, להתאים עצמו לערכיו ולדרך שהוא התווה לעמו ולעולם החופשי. הוא או היא צריכים לשנן את המסר: אם פנינו לשלום וביטחון אמריקה תתמוך בנו.  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אני  On 6 בנובמבר 2008 at 9:27 am

    מסקרן אותי מאתמול-לדעתך,הוא הקריא את הנאום? זכר את כולו בע"פ? אילתר חלק תוך כדי? מה היה שם בדיוק?
    תודה רבה

  • תרצה  On 6 בנובמבר 2008 at 10:30 am

    את הנאום שנשא לכבוד הניצחון הוא ניסח – בוודאי שיתף את אשתו ואת יועציו הקרובים בבניית הנאום – זהו סגנון אובמי מובהק.
    לדעתי הוא הכין את הנאום מזמן ושינן את עיקרי הדברים שרצה לומר לעם ולבוחריו.
    לפי כללי הנאום הטוב אין להקריא מהנייר! יש להכין שלד ולהלביש עליו את הנאום המלא בכתב. את השלד יש לשנן היטב.
    אובמה כן אילתר במהלך הנאום ולכן הוא נשמע טבעי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: