'המהדורה המאוחרת'

 
 
חשיבותה של התקשורת במערכת בחירות כלליות ובתקופה שלפניה נובעת לא רק מעדכונים חדשותיים. יש לתקשורת תפקיד מכריע בליבון סוגיות מהאקטואליה הקשורות לדמויות מפתח בפוליטיקה. אחת התוכניות הטובות ביותר שאני מכירה, מכורה לה, מרחיבה את ידיעותי בזכותה, מפיקה תועלת מהדיון הפורה המתנהל בה בניצוחו של מנחה התוכנית, עוקבת בדריכות אחר ניתוח האירועים החשובים הנעשה שם במומחיות רבה על ידי מתדיינים שנבחרים בקפידה על ידי המנחה וידועים כמומחים בתחום הדיון, היא המהדורה המאוחרת המשודרת גם אצלנו בערוץ – CNN International.
 
במהדורה המאוחרת צופים אמריקאים ביום ראשון בבוקר, וברחבי העולם במהלך היום צופים בה בין היתר חסידי שידורי ה CNN וכל מי שמעוניין להבין לעומק את ההתפתחויות במירוץ לבית הלבן 2008. לא רק בתקופת בחירות יש לתכנית ערך רב בענייני אקטואליה, גם בימים כתיקונם היא מביאה לכל אחד מאיתנו מבחר נושאים מרחבי העולם שיש לתת את הדעת עליהם ובעיקר, להבין אותם באמצעות פרשנים מומחים.
 
אם אפשר היה להעתיק את התוכנית למציאות המקומית שלנו, הדרך לניהול קמפיין הבחירות באופן הטוב ביותר, היעיל ביותר, הנכון ביותר, הקולע ביותר האפשרי הייתה בנמצא. מה שמאפשרת התוכנית בתקופה זו הוא לימוד מפי מומחים על ה'בעד' וה'נגד' של המועמדים לנשיאות ארה"ב, בכל תחומי החיים, זאת על סמך האזנה להתדיינות המסודרת שהיא מנהלת, המלווה בקליפים מתוך דברי המועמדים לנשיאות וסגניהם, ומתנהלת על רקע שאלות מנחות ענייניות שמציג להם המנחה וולף בליצר. התכנית קיימת כבר שנים רבות, ובימי ראשון כל מי שמחובר לכבלים בארה"ב יכול לצפות בה על מנת לשמוע דעתם ופרשנותם של מומחים בתחומי החיים השונים על הנעשה במדינה רחבת ידיים זו. הנחייתו של בליצר סוגרת השנה עשור לקיומה, ובמערכת הבחירות הנוכחית הוא ללא ספק התעלה על עצמו בליבון סוגיות שהן בנפשו של הבוחר האמריקאי.
 
לעניין אופן ההתדיינות, אין בפי מילים לתאר את תחושת התסכול שאני חווה כאשר התכנית הנמשכת שעתיים תמימות מתנהלת מבלי שאיש מהמתדיינים ו/או המנחה מגיעים לטונים גבוהים. התסכול כמובן נובע מהיכרותי את תוכניות האקטואליה המשודרות אצלנו, על בסיס קבוע, כמו התכנית פוליטיקה בהנחייתו של עודד שחר. התסכול נובע גם מכך שמאז אתמול החלה הספירה לאחור בישראל לקראת כינונה של הכנסת ה-18 והשבעתה של ממשלה מספר 32, כשיכולתנו לנהל את המערכה באופן שיוציא את העגלה שלנו מהבוץ שבו אנו שקועים עד צואר שואפת לאפס. אהוד ברק כבר מציע עימותים בין נציגי המפלגות הגדולות, בסגנון האמריקני, אבל אם לא תתלווה לכך עשייה תקשורתית ראויה, רצופה, מיומנת ועקבית, לא נוכל אפילו לחלום על עתיד פוליטי טוב יותר מזה שהיה לנו.
 
עיזבו שחיתויות, זהו עניין שולי לחלוטין. אין לבוחר בישראל כל אפשרות זמינה להסתמך על מומחים שיהוו בשבילו 'מורה נבוכים' בסוגיות רבות ושונות. אין במה שעליה תיבחן כל אמירה של נבחר פוטנציאלי השואף למלא תפקיד בכיר בפוליטיקה הישראלית, באופן מהימן, על בסיס של יידע אישי מוכח, ובמסגרת דיון המנוהלת על ידי אדם מתאים שאינו מחפש פרובוקציות ו/או רייטינג, כאילו והוא או היא אמורים לספק בידור להמונים.
היכן "המהדורה המאוחרת" שלנו? ומי מסוגל למלא תפקידו של וולף בליצר, ולברור לכל תכנית ותכנית מתדיינים חדשים הידועים במומחיותם ובכושר הניתוח הענייני שלהם?
 
אם יש אצלנו מומחים – וסביר להניח הם קיימים – מדוע שלא נעתיק את המתכונת ונספק מידע שיש בו חומר למחשבה לצופה הנאמן. מידע שעל בסיסו אפשר לשרטט את המציאות על יתרונותיה וחסרונותיה, לשקול היטב מי עדיף על מי בתחומים שהם בנפשנו, להבין לאן הולך התקציב ולאן הוא אמור ללכת ולקבל תמונה מאוזנת על הצרכים החיוניים של אזרחי המדינה.
 
זוהי הבעת עמדה אישית שלי. אני מציעה דרך לניהול נכון ויעיל יותר של התקופה הקצרה שנותרה עד מועד הבחירות הכלליות. ניצול נכון שלה ישדרג באופן מהותי את איכות ההתמודדות בין המפלגות ובין מי שמייעד עצמו למנהיג הבא של ישראל. אם נשכיל לעשות קצת ממה שעושים עם התקשורת בארה"ב נרוויח עתיד מבטיח יותר. אם התקשורת תמשיך לעסוק בזוטות, לצטט אמירות שהופרחו לאוויר בהבל פה – כמו פליטת הפה של ח"כ לשעבר, פנינה רוזנבלום, אתמול בפתיחת מושב החורף של הכנסת, אבוי לנו!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: