שמואל שתל (1913-2008)

דודי, שמואל שתל (שילון), נולד בפינסק, רוסיה והלך לעולמו היום בתל אביב, והוא בן 95.

המשורר שמואל שתל. מקור: אוסף צילומים פרטי

שמואל גדל במשפחה ציונית. עם עלייתו ארצה שמואל למד הנדסת בניין בטכניון בחיפה.
שמואל תכנן ובנה בתי מגורים ובנייני ציבור, ביניהם בניין התיאטרון העירוני בחיפה.

שמואל היה איש משפחה חם ואוהב ונעים הליכות.

יחד עם אשתו, שושנה ז"ל, ניהלו השניים בית פתוח ומכניס אורחים.

את מירב החגים המסורתיים חגגנו יחד עם שושנה ושמואל והמשפחה המורחבת באוירה שמחה ותרבותית.

את הקריירה שלו כמשורר החל שמואל בגיל מאוחר יחסית, כשהיה בן 40.
עוד בשנות החמישים אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן עודדו אותו לפרסם את שיריו הראשונים במוספים ספרותיים של העיתונים דבר, הארץ ועל המשמר.
קובץ שיריו הראשון נקרא "חוט הלבן" והוא פורסם בשנת תש"ך.
מאז פרסם שמואל שירה, פרוזה, תרגומים וביקורות. רובם ב"עקד" הוצאה לאור.

חוט הלבן, מאת שמואל שתל, תש"ך. קובץ השירים הראשון של שתל. קרדיט: סימניה.

בשנים בהן היה פעיל כמשורר שמואל שתל פיתח סגנון משלו וצורת כתיבה ייחודית. בשירתו השתקף העולם הריאליסטי-הנדסי במשולב עם עולם רגשותיו של הפרט.

לפני האחרון, שמואל שתל. קרדיט: סימניה

ספר השירים האחרון שפרסם שמואל (מאי, 2007 כשהוא בן 94!), נקרא "לפני האחרון". את ספרו זה הציג הוא עצמו בבית הסופר בתל אביב, וסיפר בהומור על חלק מהשירים שבקובץ. שמואל זכה לקבלת פנים חמה ביותר מהקהל שגדש את האולם.

לספר השירים "לפני האחרון" קדמו 13 ספרים:
עשרה ספרי שירה: חוט הלבן; מיתרים לאבן; שולמית הסלע; למי יש עוד פנאי; כשאני כותב את השורות האלה; מארכימדס עד ליבוביץ; בלדת סלע הבניאס; אבן; לואיזה; תמונה, פסל ומבנה.
ספר סיפורים בשם "גשר הוקם בטעות", ושני ספרים של תרגומי שירה (מרוסית ומאנגלית).

שמואל תרגם ופרסם משיריו של רוברט פרוסט, המשורר האמריקני הנודע.
את השיר האהוב עליי במיוחד אביא להלן במקור ואחריו את התרגום לעברית, ששמואל פרסם ב- 1969.
 

The Road Not Taken/ Robert Frost

Two roads diverged in a yellow wood
And sorry I could not travel both

            and be one traveler, long I stood 

        and looked down one as far as I could    
To where it bent in the undergrowth;    5

Then took the other, as just as fair,           
And having perhaps the better claim,        
Because it was grassy and wanted wear;  
Though as for that the passing there          
Had worn them really about the same,               10

And both that morning equally lay             
In leaves no step had trodden black.         
Oh, I kept the first for another day!          
Yet knowing how way leads on to way,    
I doubted if I should ever come back.                15

I shall be telling this with a sigh                  
Somewhere ages and ages hence:             
Two roads diverged in a wood, and I—   
I took the one less traveled by,                 
And that has made all the difference.                  20

הדרך לא אחזתי בה / שמואל שתל (1969)

שתי דרכים נפרדו ביער צהוב
וצר כי שתיהן לא אוכל לעבור
עובר אורח אחד. אז עמדתי לחשוב,
מסתכל באחת לאורכה עד הסוף,
אל מקום בו פנתה אל בין שיח אפור;

ואוחז בשניה, כה נחמד ומחושב
והייתי אולי כאדם הטוען:
כי אם עשב גידלה אשתמש בה עכשיו;
אף כי אם, משום כן, כל עובר כאן ושב
בילה באמת בדומה את שתיהן.

והבוקר שתיהן רבצו במקביל
בעלים, ללא צעד רומס ושחור.
דרך זו ראשונה למחר לי אשמור!
אך ידעתי איך דרך לדרך תוביל,
ועלה בי ספק אם אי פעם אחזור.

תוך אנחה, אומר רק את זאת:
אי פעם, אי שם, בין יום ובין ליל
שתי דרכים נפרדו ביער עבות –
אחזתי בדרך עברו בה פחות,
וזה עשה אז את כל ההבדל.

יהי זכרך ברוך!

רוני סומק  פרסם ב- YNET דברי פרידה משמואל שתל המשורר (שמואל שילון המהנדס).

3 תגובות על ״שמואל שתל (1913-2008)״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.