איך מתכוננים לאולימפיאדת בייג'ין?

להיות מארח, בסין, פירושו להיות מנומס, נחמד, בשלן טוב ובעיקר – לדעת עם מי יש לך הכבוד, במובן החיובי של המונח.

אתר של הועדה המארגנת את אירועי האולימפיאדה חושף: נחנכה סדרת חינוך בבתי ספר ברחבי סין לקראת האולימפיאדה.

אני כבר הפנמתי את העובדה שההיערכות לקראת האולימפיאדה חורגת הרבה מעבר לעניינים הלוגיסטיים ואמון הספורטאים.

מאז 2003, שבה הוכרז על מיקום התחרויות של אולימפיאדת הקיץ הבאה, מתנהל מעקב תקשורתי אחר ההכנות המגוונות שעוסקים בהן בסין לקראת אוגוסט 2008. יחד עם זאת, רק פעולה אקטיבית של חיפוש מידע – ברשתות טלוויזיה שונות וברשת האינטרנט – תפתח לנו צוהר להיכרות עם תהליכים נוספים יזומים על ידי המדינה המארחת.

אולימפיאדת בייג'ין היא אירוע מיוחד במינו במובן התרבותי – האם פערי התרבות והאידיאולוגיה בין הרפובליקה העממית של סין לבין המערב ישתנו במשהו בעקבות המפגש הבינלאומי סביב האולימפיאדה? האם ישנה יוזמה מכוונת בעניין זה בקרב המוסדות הרשמיים של סין ובקרב המדינות החופשיות השולחות ספורטאים לתחרויות הספורט בסין? מה יתברר ב"יום שאחרי", פרט לענייני ספורט, הסדרי ההיגיינה בשווקי המזון, סדורי הביטחון ורמת סינון האתרים ברשת?

אינני סינולוגית וכמו אחרים גם אני עוקבת אחר הדברים ובחרתי באתר הרשמי שנחנך לקראת האולימפיאדה (כתוב בשלוש שפות), ביוזמה סינית, ממנו אפשר ללמוד כמה דברים:

הסינים רוצים להשאיר חותם חיובי על מורשת התנועה האולימפית. מה הם עושים והאם הם יצליחו?

מה אומר לכם המשפט הבא: "תזמורת סינית בהרכב צעיר ביותר (גיל ממוצע, 7) מועמדת להופיע באירוע פתיחת אולמפיאדת בייג'ין בעוד מספר ימים"? אגלה לכם מיד את התשובה –
לא מזמן קראתי באתר הסיני על תזמורת ילדים סינית, שחבריה מונים שלושה בנים ובת אחת, שחיברה שיר ומנגינה לכבוד האולימפיאדה. המאמץ נמשך כשנתיים! הם חיברו יצירה לכבוד האולימפיאדה והוזמנו להשמיע אותה.
ארבעת הילדים הסינים בני השבע, מהעיר Tianjin (שותפה לארגון אירועי האולימפיאדה),  הופיעו כתזמורת מקצועית לפני שנה באירוע מוסיקלי באצטדיון המרכזי של האולימפיאדה. הילדים שרו וניגנו בגיטרה חשמלית ובתופים.
הם מתמודדים בתחרות עם תזמורות ולהקות רבות אחרות, כתזמורת הצעירה ביותר בסין שהוקמה לכבוד האירוע ההולך וקרב. מאחר ובתקופת האולימפיאדה ימלאו לחברי ההרכב הצעיר שמונה שנים, החליטו הנגנים לכנות עצמם בשם : תזמורת "20088".
מתברר שהועדה המארגנת את המשחקים האולימפיים בבייג'ין יזמה פרויקט זה כדי לעודד את הציבור הסיני להיות מעורב באופן פעיל בהכנות לאולימפיאדה והכריזה על תחרות יצירות מוסיקליות שהטובה מביניהן תוגש בטכס הפתיחה הרשמי באצטדיון האולימפי.
אפשר לומר שזו היערכות סינית יזומה מהסוג שעליו אין מדווחים בתקשורת המקומית מחוץ לסין. תזמורת בהרכב צעיר, היא רק דוגמא אחת.
דוגמא נוספת שלא שמענו עליה ומהווה מהלך חשוב לא פחות הנה ייעוד דמותו של הפסנתרן הסיני הצעיר בעל המוניטין הבינ"ל, לאנג לאנג, לייצג שילוב מוסיקלי של מזרח ומערב במהלך האולימפיאדה. הועדה המארגנת את אירועי האולימפיאדה, בחרה בפסנתרן הסיני שעליו כתבתי לא מזמן, כדמות סמלית שעשויה לתרום להמשך הידוק היחסים בין תרבות סין ותרבות המערב בימינו.

ברור שצריך לקחת את הדברים בפרופורציה. בהקשר לנגנים – שלושה בנים ובת שמקימים תזמורת ומחברים מילים למנגינה שאותה ברצונם להשמיע בפני ספורטאים מכל העולם, מעוניינים בעיקר לעודד את הספורטאים הסינים בדרכם לניצחון. אבל האתגר של הועדה המארגנת הוא לממש את הסיסמא "עולם אחד, חלום אחד", דהיינו – לקדם שיתוף פעולה ערכי בתחום הספורט ובכלל זה, פיתוח שפה משותפת וצמצום הפערים התרבותיים בין המערב לבין התרבות המארחת.
הפואנטה היא להעריך את היוזמה ולהבין שהדחף שהוביל ארבעה ילדים צעירים האלו להתגבש ולהתמודד על הזכות להופיע בטכס פתיחת האולימפיאדה, נובע ממניעים טובים, לאו דווקא אגוצנטריים.

חוקרי תקשורת מעשר מדינות, כולל סין, כבר יושבים על המדוכה, והחל מחודש מרץ 2008 הם עוסקים במלאכת הניתוח של מגוון תכנים המופצים על ידי המדיה במדינות השונות, במטרה מפורשת וברורה: השוואה בין ה"לפני" וה"אחרי" – או, התחקות אחר סממנים בסיקור התקשורתי הבינ"ל על האירוע במישור של תפיסות, דימויים נפוצים של סין במערב וליהפך, של המערב בקרב הציבור הסיני.

רשימה זו לא נועדה להתעמק בענייני דווחי התקשורת. זו סטייה טבעית שלי מן הנושא והצצה על מהות העיסוק האקדמי בהיבטים של מפגש בין תרבויות.

מטרתי העיקרית ברשימה זו היא לחדד את העובדה שכדי לא להיתפס לעולם הדימויים שיוצרת התקשורת, יש לחפש באופן אקטיבי מקורות מידע נוספים. ומה שאני גיליתי מתוך האתר הסיני הוא, שסין כמדינה מארחת הציבה לעצמה כיעד להטמיע בקרב תלמידי בתי הספר את מורשת המשחקים האולימפיים, את משמעותה וחשיבותה בהיסטורית הספורט של העולם החופשי, דרך זוית ראייה שתקדם את הצלחת האירוע ואת ההרמוניה בין המארחים והמתארחים.

האתר מתאר את השליחות הזו כך:

The Olympic Education Program closely centers on the goal of this edition of Olympic Games – to stage "a high level Olympic Games with distinguishing features", and fully carries out the ideals of Green Olympics, High-tech Olympics and People's Olympics and the theme slogan of One World One Dream. It integrates Olympic education with quality-oriented education, sports promotion at elementary and secondary schools, glorification of the Olympic Spirit, internationalism and patriotism, and moral construction among minors; strives to create fine human environment for the success of the Olympics; and to leave Olympic education legacy with Chinese characteristics

.
בתמצית, ביוזמתה של הועדה המארגנת, הוצב אתגר בפני מערכת החינוך בסין (בעיקר בערים הרלבנטיות, בייג'ין וטיאנג'ין), להציג בפני התלמידים את מורשת התנועה האולימפית לדורותיה, את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים מאז ימי יוון העתיקה (אולימפיה, יוון 776 לפנ"ה), את רוח התחרות של התנועה האולימפית, וכן הלאה.

לפי המידע הרשמי שבאתר הסיני (אלו הן כמובן רק הצהרות שנוסחו והופצו באמצעים שונים כולל האינטרנט), אחד היעדים החשובים של סין הוא להיות מארחים למופת. נשמע כמו משהו ברור מאליו? אולי, אבל המארחים הסינים לוקחים את תפקידם זה בכל הרצינות ומפתחים אסטרטגיות שאפשר לכנותן "סדרת חינוך" מקיפה. כלומר, הם יקפידו על אירוח לא רק במונחים של קבלת פנים, ארוחות חגיגיות וטכסים. המסמך ההצהרתי מדגיש את החשיבות שהעניקו במערכת החינוך ללימוד שיטתי של הרקע התרבותי של המדינות השולחות ספורטאים להשתתף באולימפיאדת בייג'ין. נדרשו לכך שינויים בתוכניות הלימוד, החדרת תכנים ייעודיים לתוכניות הטלוויזיה החינוכית ועוד. החומר שהתווסף כולל לימוד היסטוריה מערבית (בתי ספר אמורים  להציע לצורך זה נושאים ללימוד על בסיס קבוע למשך שנתיים). על מנת להצליח, הציעו יוזמי התוכנית החינוכית תמריץ. הענקת תואר של "בי"ס למופת" (Beijing Olympic Education Model School), לבתי הספר היסודיים והתיכוניים שיגיעו להישגים ביעדי החינוך הרלבנטיים.
עוד מוסיף המסמך שהמערכת תערוך מיקראות, ספרי הדרכה, פוסטרים וכן הלאה, ותגייס חוקרים מהאקדמיה כדי שיוזמת החינוך הזו תשפר עד למכסימום את יכולת של סין לארח את באי האולימפיאדה.

תלמידים סינים לומדים בראש ובראשונה את התכנים הרלבנטיים שהכינה עבורם מערכת החינוך. לאחר שיהיו בקיאים בנתונים המוגשים להם בין היתר במקראות שהוכנו לצורכי מטרה זו, הם בוודאי ייחשפו, כמו כולנו, למדיה. רובם ייחשפו לפרשנויות של אמצעי התקשורת הסיניים. האם המסרים והדימויים שיסופקו על ידי אמצעי תקשורת אלו יעלו בקנה אחד עם החומר הנלמד מזה כשנתיים במערכת החינוך הסינית? ימים יגידו.

סדרת החינוך המקיפה שהונהגה ברחבי מערכת בתי הספר היסודיים והתיכוניים באזור בייג'ין ובאזורים נבחרים אחרים הניבה כבר מספר תוצאות. האם יש לכך הדים במקומותינו? התשובה שלי היא שאין לכך פרסום אצלנו. ייתכן שעדיין לא הפנמנו את העובדה שהאולימפיאדה הנוכחית היא חריג בנוף של קודמותיה. נכון שהתקיימו אולימפיאדות במדינות אקזוטיות שונות עד היום, ששלוש מהן אינן שייכות לכותרת של "מדינות המערב". סין היא עולם בפני עצמו, תרבות אחרת, היסטוריה ומורשת וכל אלה מקופלים בתוך האירועים המלווים את אולימפיאדת הקיץ ה- 29. סין היא בכל אופן לא רק יצרנית של סחורות הנמכרות אצלנו במחירים נמוכים חסרי תקדים.

ומה למדנו בינתיים מהמדיה על ההכנות לקראת האולימפיאדה בסין? הרי לכם דוגמא:
תחת הכותרת: "ענף חדש בבייג'ין: מחבואים" –מלגלג כתב עיתון אמריקני יוקרתי – ניו יורק טיימס – על הסיסמא "עולם אחד חלום אחד" ומציין כך – "הצצה על מאחורי הקלעים של החלום האולימפי… מראה שאת שכונות העוני בבייג'ין דואגים הסינים להסתיר מעיני התיירים שיגיעו בימים הקרובים לשם". זוהי בוודאי לא תקשורת מאוזנת.קשה להאמין שמדובר בכתבה מתוך הניו יורק טיימס.

אולי ראוי להעניק לציבור שלנו מידע רלבנטי ומעניין ולא יותר מדי יבש כמו – חשיפה קבועה לסמל הרשמי הסיני של האולימפיאדה לצד חמשת הטבעות הצבעוניות, סמל האולימפיאדה, המוקרנות על גבי מסכי הטלוויזיה של הערוצים המשדרים חדשות מקומיות …

Olympic Logo

אגב, המקבילה לסמל חמשת הטבעות המוכר, היא מה שנקרא – FUWA. התמונה מבוססת על צבעי חמשת הטבעות ומבטאת תכונותיהם של חמישה ילדים קטנים, המייצגים יחד קבוצת חברים. בנוסף לכך, FUWA מסמלת תכונות טבעיות של ארבעה בעלי חיים פופולריים ביותר בסין – דג, פנדה, אנטילופה טיבטית (סוג של צבי), ברבור ואת האש האולימפית.

The Olympic Flame

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אילנה ש.  On 1 באוגוסט 2008 at 8:14 am

    תרצה, קראתי בסקרנות ועניין. הצגת בפנינו פן חשוב לתחרויות. התכוונתי לצפות בחלקן, בזכותך אצפה עם זווית נוספת..
    תודה

  • *  On 1 באוגוסט 2008 at 1:29 pm

    הכתבה של הניו יורק טיימס על "העלמת" אוכלוסיות מאחורי חומות ומעבר להשגתם של עיניים ועדשות מצלמה היא עיתונאות ממדרגה ראשונה. הכתבה מדברת על נושא ספיציפי ולא עוסקת באולימפיאדה באופן כללי.

    גם את אינך יודעת באיזה משטר לימודים ואימונים היו הילדים האלה בני חמש, שש ושבע (וגם אני לא).

    המידע שאת מביאה מעניין אבל אינו 'מאוזן' כשלעצמו, וגם אינו צריך להיות כזה.

  • תרצה  On 7 באוגוסט 2008 at 4:14 pm

    שתרמתי משהו להרחבת זוית הראייה. אמשיך ללוות את אירועי האולימפיאדה מזוויות שונות.

  • תרצה  On 7 באוגוסט 2008 at 4:18 pm

    מה לא ברור במה שכתבתי? הרי הניו יורק טיימס מציע לקוראים חומר ענייני סביב האולימפיאדה ואת העיקר שוכח העיתון לציין – בבייג'ין יש שכונות שלמות שמאכלסות בני אדם בתנאי סכנת נפשות. המעבר משם לכל מקום אחר הוא צעד ראשון לקראת שיפור התשתיות באזור במיוחד לנוכח סכנות רעידת האדמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: