חכמת ההמונים

בעקבות הכנס "שנאה באינטרנט" ואפרופו הצעת החוק של קולט אביטל לגבי שימוש במילה "נאצי" כלפי אדם אחר בישראל חשבתי על שני המקרים משום שלאחרונה מתרבים הקולות שרוצים ל"עשות סדר" בתכנים שמוצאים את דרכם למרחב הציבורי (דוגמא אחרת – הצעת החוק של ישראל חסון לגבי טוקבקים):
 
מה עושים נגד השימוש הנפוץ במחוזותינו במילה "נאצי" כביטוי להבעת כעס כלפי אדם אחר, ומה עושים בעידן הרשת נגד אתרים בעלי תוכן אנטישמי?
 
הצעת החוק של קולט אביטל להוקיע ולקנוס אדם שישתמש במונח "נאצי" בפומבי כלפי אדם אחר, הביאה את אבירמה גולן ב 13.11.2007 לכדי גיחוך.
 
במאמרה "אני נאצי? אתה בעצמך נאצי!" כותבת גולן: "פרט לפגיעה בוטה בעצם עקרון חופש הביטוי ולהגחכת מושגים כבדי משמעות, מזכירה הצעתה של חברת הכנסת אביטל את האיסור הגרמני ואת השלכותיו…"
הכוונה לחוקים בלתי סבירים שהפכו את החברה הגרמנית שלאחר מלחמת העולם השנייה לחברה צייתנית שבה הציות לחוק הוא אמצעי חברתי בלעדי וערך עליון.
בין היתר, שואלת גולן מה יקרה אם שוטר שבא לעצור אדם, יותקף מילולית על ידי אותו אדם ששיכנה אותו 'נאצי', וישתמש בתגובה בנוסח הישראלי הידוע "אני נאצי? אתה בעצמך נאצי!" – מהו העונש שיפסוק בית המשפט לשוטר? כמה ימי עבודה יידרשו לשופט כדי להכריע בשאלה האם הכוונה לנאצי אמיתי, מהשואה, או לנאצי סתם….
 
והנה בעידן הרשת מודיע מנכ"ל גוגל בישראל, מאיר ברנד, על חידוש, תוך שהוא מתייחס ל"חוכמת ההמונים", כך –
 
גוגל תגיב על אתרי נאצה אנטישמיים בהצבת מודעות אזהרה ליד כל שאילתה על המלה JEW.
 
האירוע שבו נאמרו הדברים – כנס "שנאה באינטרנט" – נערך ביוזמת הליגה נגד השמצה, וייחד את הדיון לגילויי השנאה המופיעים ברשת, בעיקר גילויים אנטישמיים.
 
אחת הדוגמאות שהוצגה בכינוס היא שאם מקישים את המילה JEW בגוגל, מקבלים קודם כל את האתר JEW WATCH המפיץ בעיקר תכנים אנטישמיים. מה שלדעתו של ברנד יכול להועיל כמאבק בתופעות מעין אלו הוא הפצת מידע נכון במידה כזו שכל מידע שגוי יתגלה ככזה בעליל. לא סתימת פיות, לא חקיקה ולא צנזורה באינטרנט – אלא הסברה. דהיינו, את סתימת הפיות הוא משאיר לחוק, לבתי המשפט, לממשלות וכן הלאה.
 
הרציונל – חיפוש מידע ברשת חייב לשקף את מה שקיים באינטרנט – ולא משנה אם הוא טוב, רע, מועיל, מזיק. אם גוגל תתחיל להסיר מתוצאות החיפוש בגוגל מה יקרה? גוגל תהפוך לפוסק המרכזי לגבי מה שיופיע או לא יופיע ברשת, ובכך יוותרו המנגנונים המיועדים לכך חסרי תועלת ומיותמים.
 
חיפוש בגוגל מעלה אתרים למעמד פופולרי – על ידי מה שנקרא "חכמת ההמונים" ולעתים קרובות עשויים להופיע בדף הראשון לחיפוש שלנו גם תוצאות פוגעניות ודוחות. אם כולם רוצים פורנוגרפיה גסה יעלו אתרים אלו למקומות ראשונים בחיפוש אחר פירוש המושג פורנוגרפיה. כך גם כאן, אם ההמונים קוראים דווקא את תכני האתרים האנטישמיים, הם הגורם לכך שדווקא אתרים של שנאה עולים לעמוד הראשון בחיפוש אחר מילת המפתח JEW.
 
מהו המכנה המשותף לשתי הסוגיות – הצעת החוק של אביטל והטיפול בתוצאות החיפוש בגוגל באמצעות מילת המפתח JEW ?
חופש הביטוי אינו יכול להיות נטול גבולות.

במה הן שונות? בהגיון העומד בבסיס הגישות לפתרון האידיאלי.
 
לגבי תוצאות חיפוש שמדרגות אתרים אנטישמיים ומעלות אותם לראש תוצאות החיפוש מבוססות על "חכמת ההמונים"- הפתרון חייב להימצא במסגרת החוק והמשפט.
 
בניגוד לכך, היוזמה של אביטל חורגת לטעמי מהגבול שאמורה להציב לעצמה מדינה דמוקרטית שבה חופש הביטוי הוא אחד העקרונות המקודשים. האם התבטאויות דוחות ברחוב הישראלי אינן משקפות את "חוכמת ההמונים"?
 
מה רע להשאיר את המצב כפי שהוא כיום, דהיינו, לשפוט כל מקרה לגופו על פי חוק לשון הרע? הדבר נעשה לאחרונה כגון בפס"ד ע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר. אפשר גם כאן לאמץ את תובנתו של ברנד ולטפל ב"חוכמת ההמונים" על ידי אינפורמציה נכונה ומתקנת ויחד עם זאת, להעמיד לדין אדם בגין הפרת סעיפי חוק לשון הרע.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: