ערך ההקרבה ודמות הגיבור

מי שרוצה לחנך חיילים מנצחים, זקוק למורשת של גבורה והקרבה, כמו הגבורה של רס"ן קליין

*****************

לאחרונה עברתי על כתבות ומאמרים שגזרתי מהעיתון בתום מלחמת לבנון השנייה.

סרן רועי קליין ז"ל

סרן רועי קליין ז"ל

אחת מהן היא כתבה קצרה של שחר אילן. את מרבית כתבותיו ומאמריו כדאי מאוד לקרא. טמונים בהם יידע, מחשבה מעמיקה, כושר ניתוח והן מעוררות אצל רבים מאיתנו עניין רב. מאחר שבשבוע שעבר חילקו את הצלשי"ם ועיטורי העוז לנופלים במלחמת לבנון השנייה, רציתי כאן להתייחס לכתבה קצרה זו של שחר אילן – "איך נפלו גיבורים" (התפרסמה ב-15.8.2006, בעיתון הארץ).

עיקר העניין בה, כפי שהבנתי, היא תמיהתו על התרבות שמתגלה לעינינו לאחרונה, ולפיה "גיבורים כבר אינם זוכים לתהילה" במקומותינו. לאחר שפסל את הביקורת והשמועות שרווחו אז בהקשר לתהילה שלה עדיין לא זכה קליין, טען שחר אילן: "נשאלת השאלה, האם יכול להיות שהמעשה של קליין לא זכה לתהילה לה הוא ראוי, כי אנחנו כל כך לא מבינים אותו? כי במדינה שבה החשש הכי גדול הוא לצאת פראייר, קשה מאוד לאנשים להבין או להעריך מעשה כה אצילי של הקרבה עצמית. בישראל של היום, שבה כל מי שמתנדב עלול להישאל מה הוא קופץ, קשה להבין למה קליין קפץ. בעיקר נראה שאנחנו כבר לא כל כך מתפעלים מגבורה" (ההדגשות שלי, תה).

הציניות והכעס על חוסר ההערכה המיידי כלפי רב סרן רועי קליין ז"ל והקרבתו למען חבריו, הגיעו לשיאם במשפט זה "אין מנוס מהמסקנה: להיות גיבור מלחמה מת זה לא רווחי, לא אופנתי ולא מעודכן".

אחר כך באה השוואה בין מעשי הגבורה סביב מבצע אנטבה ותיאור גבורתו של סא"ל יונתן "יוני" נתניהו ז"ל, ותיאור גבורתו של סגן מרדכי גולדמן בקרב על כיבוש הבופור, במטרה להראות שלמרות הדמיון המפליא בין המעשים המיוחסים לו, לבין אלו שכתובים בשיר על כיבוש גבעת התחמושת, מעשי הגבורה של כיבוש הבופור ב-1982 לא זכו לתהילה שלה זכו החבר'ה מהגבעה.
בהמשך, כותב שחר אילן גם על גבורתם של חיילינו בתקופת האינתיפאדה כשהוא שומר על איפוק אך לא מסתיר את סלידתו מאזלת היד של המדינה וחוסר העניין של הציבור באלו שזכו לעיטורים וצלשי"ם על פועלם באותה תקופה.

ואז באה שאלת המחץ

האם אנו מדינה שמוותרת לאחרונה על מיתוסים של גבורה?

והתשובה של אילן שחר לכך היא –  "העובדה שמעשהו של רס"ן קליין לא זכה לתשומת הלב הראויה אינה תוצאה של חילוקי דעות פוליטיים. … היא קשורה.. לחשש שאם נטפח מיתוסים של גבורה, נצטרך להודות שתהליך השלום נמצא בתרדמה ממושכת.

את המשפט האחרון בכתבה, המייצגת את עמדתו של שחר אילן וזורה אור על מטרת הכתבה שהכין, אפשר לצטט כעת בגאווה – "מי שרוצה לחנך חיילים מנצחים, זקוק למורשת של גבורה והקרבה, כמו הגבורה של רס"ן קליין".

רס"ן רועי קליין קיבל עיטור העוז ב-8.8.2007 – יהי זכרו ברוך!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אילנה שקולניק  On 14 באוגוסט 2007 at 10:13 pm

    מזדהה עם דברי שחר אילן. הדור הנוכחי מאבד ערכיו. כדור השלג מתגלגל ומתדרדר ומן הראוי שמערכת החינוך תעשה מעשה. יפה שעה אחת קודם!
    אפרופו, היום פרסמתי, אצלי,
    על: תערוכת חוצות "הכמיהה לשלום" – בגליל
    אשמח אם גם קוראי בלוג זה יתעניינו, במלאת שנה למלחמה. תודה

  • אילנה שקולניק  On 14 באוגוסט 2007 at 10:15 pm

    נשמטה כתובת הפוסט אצלי.

  • אורי  On 14 באוגוסט 2007 at 10:46 pm

    אכן, יש ירידה ארוכת שנים בהערכת הגבורה כתכונה חיובית. האנטי-מיליטריזם בחלק משכבות החברה הגיע לממדים כאלה שקיים תיעוב כלפי כל אדם או פעולה המייצגים משהו שקשור לצבא, ללא קשר לשאלה אם אדם או פעולה אלה מצילים חיי אדם, למשל.

    ישראל אינה רק מדינה ששוחטת בעליזות רבה את עברה אלא גם מדינה שאינה יודעת להעריך את גיבוריה. אחייניתי בת ה-12 התבקשה במהלך המלחמה לכתוב חיבור על גיבור ישראלי. אביה, צנחן במיל', הציע לה לכתוב על רועי קליין. המורה דחתה את הרעיון שהביאה הילדה בטענה ש"הוא לא בדיוק גיבור". היא העדיפה להציע לה את שמותיהם גשל גיבורים יותר מוכרים וקקונסנזואליים כמו טרומפלדור ונתניהו.

    כתבתי על כך פעם כאן: http://www.aplaton.co.il/story_266
    וגם כאן: http://www.aplaton.co.il/story_175

  • תרצה  On 15 באוגוסט 2007 at 1:14 am

    כל היתר ידוע. צריך להמשיך לדבר על זה ולא להפסיק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: