זה כבר לא מצחיק את העולם

 בעולמנו ה"מתוקן" שנוהגים בו לפי ערכים ונורמות כמקובל כיום, יש מי שטוען שגם תוצרי אומנות שהם פרי של סביבה ותקופה אחרות, כגון סיפורי קומיקס, אינם ראויים מבחינה אתית לקריאה כפי שהם וחובה להחרימם או לתקנם. ואז מה שנתפס על ידי בני החברה המערבית של ימינו כעיוות התדמית וכפגיעה מוסרית בבני תרבות אחרת, נדון לכלייה, נידוי, חרם והשד יודע מה. גוואעלד!
 
וכך, לא פעם עולה השאלה האם אומנות שהתאימה עצמה להלך הרוח של ימים וזמנים אחרים וכיום כבר איננה תואמת את הקוד הנורמטיבי-חברתי המושל בכיפה, נדונה בשל כך לאבדון? במאמר מוסגר יש להוסיף שייתכן גם שיתמזל מזלה ובמקרה הטוב, היא תועבר מהמרחב החברתי-ציבורי למקום של קבע בארכיון, קרי – היכן שרוב היצירות מעלות עובש.
 
זוהי דילמה עכשווית והדוגמא הבאה תעזור להבהרת הבעד והנגד שלה.
בעולם שבו הסקוטים נתפסים כקמצנים, הפולניות כנשים קרות מזג, האמא היהודייה כדאגנית וכן הלאה, מוצגים כל הדימויים הסטריאוטיפים האלו בסוגי אומנות שונים כגון ציורים, סיפורים, משלים, חרוזים, קרירטורות ואגדות. ואין פוצה פה.
ולא רק זה.
המעניין הוא שלעתים גם תיאור העומד על פרטי  דיוקנן האמיתי אינו מעלה ואינו מוריד מהתפיסות הרווחות לגביהן, במיוחד בכל הקשור לעולם הקומיקס וההומור. כאילו שאין מקום לדבר על התנגשות בין סטריאוטיפים של סקוטים, פולניות, אמריקאים, יהודים וכן הלאה לבין מצג עובדתי מדויק של דמויותיהם. כך שלא משנה כמה סיפורים יספרו לכם על סקוטים נדיבים, הדימוי הסטריאוטיפי יככב בתודעתכם ולא ירפה מכם אף לרגע קט.
יתרה מכך, איש גם לא יתקומם לשמע סיפור בדוי בעליל אודות הפרסי ("הקמצן"), שהודיעו לו שישנו מטבע זהב בפינה של חדר בעל קירות עגולים, והלה עדיין מחפש את המטבע. זה כוחה של תרבות עממית. ומי שרוצה להיעלב, יכול פשוט להמשיך ולהיעלב.
 
אגב – הפירוש המילוני של המילה סטריאוטיפ הנו: דגם קבוע שחוזרים עליו פעמים רבות (סטריאו – טיפ). הסטריאוטיפ יוצר עבורנו תמונה מנטלית – מודלים ותבניות. וזו מסייעת לנו להכיר סביבה חברתית שאיננה קרובה לנו. כך מייצגת התמונה עבורנו גם טיפוסים אתניים.
למותר לציין שחלק ניכר מהסטריאוטיפ מבוסס על אלמנטים תרבותיים, שהתוכן שלהם איננו נכון מבחינה עובדתית (סובייקטיביות). אפשר גם לומר שיש בו מידה מסוימת של דעות קדומות. דעות שקבלנו מבלי לבדוק או מבלי לשנות גם לאחר שהתברר לנו שאינן נכונות.
אמנם נכון שתהליך החשיבה המוביל ליצירת סטריאוטיפ הנו שגוי. אך בסופו של דבר הסטריאוטיפ שורד גם כאשר החברה שאימצה אותו לומדת ומרחיבה השכלתה. 
 

למרות כל זה, נדמה שמשהו משתנה לאחרונה במקומותינו מבחינת הסובלנות כלפי תוצרי העבר. העידן הנוכחי מציב אתגרים תרבותיים לתוצרי אומנות ותיקים, ומבקש לתקן בהם עיוותים של חוסר מוסריות כדי למנוע פגיעה ב"אחר" של ימינו, על בסיס הטיעון העכשווי לגזענות.
 
הדילמה שברצוני להצביע עליה קשורה לאפקט כדור השלג, וחוסר האבחנה בין מין לבין שאינו מינו, של הפוליטיקלי קורקטיות הזו.
נדמה לי שהנורמה המתקנת המושלת כיום בכיפה ממשיכה לחלחל ללא אבחנה לתחומים שאסור שהיא תחול עליהם. תחומי היצירה האישית. ואם ימשיך כדור השלג הזה להתגלגל הלאה, אזי מגמה זו עוד עשויה, לא עלינו, להתפשט גם לתחום ההומור (ופרויד יתהפך בקברו אם לא נוכל יותר להוציא החוצה מחשבות "אסורות" בדרכים לגיטימיות שהוכשרו על ידי התרבות המערבית ממש לשם כך).
 
דבר נוסף שלא כל כך מסתדר לי כאן זו העובדה שיוצרי ההומור חיים בקרבינו, ואת חומרי הבניין שלהם שואבים אלו לא מאחרים אלא מאיתנו (כולל חסידי הפולטיקלי קורקט). אם צריך להאשים מישהו בחוסר רגישות, גזענות, הומור פוגעני, אזי האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית גם כלפינו וגם כלפי אותם מבקרים. אם כך, מה להם כי ילינו על ביטויי הגזענות שנמצאו ביצירות קומיות אלו?
 נמשיך הלאה, ונעיין בדמותו הססגונית של טינטין.                      

 

מדובר בינתיים במיני-שערורייה,  הקשורה בדמותו של טינטין. זו הדמות המצוירת המככבת בקומיקס מאת הסופר הבלגי ז'ורז' רמי, המכונה ארז'ה. ארז'ה מציג את דמות העיתונאי הצעיר טינטין כגיבור סיפוריו, ואת כלבו של טינטין, "שלגי", כגיבור משנה. הקומיקס, "קורותיו של טינטין בקונגו", הינו חלק מסדרה של ספרי קומיקס פופולאריים בשם "הרפתקות טינטין". סיפורים שהחלו להתפרסם בשנת 1929, והם מתרחשים בחלקם בקולוניות אירופיות, וחלקם באפריקה ובאסיה, לרבות הרפתקות טינטין באמריקה.

הסדרה הספציפית העוסקת בקורותיו של טינטין בקונגו, שואבת את הסטריאוטיפים שלה על האדם הלבן והמקומיים ה"בטלנים", מהלך הרוח ששרר בתקופה שבה שלט המלך הבלגי לאופולד ה-2 בקונגו באכזריות לפי כל קנה מידה, כשאת קונגו הוא קיבל ממעצמות אירופאיות בשנת 1885.

 

אגב, בלגיה נדרשה לזמן די ממושך כדי להבין שפעילותה בקונגו הייתה מחרידה. בנוסף לכך, שפיכות הדמים שידעה קונגו במשך התקופה הקולוניאלית הכתימה את ההיסטוריה של בלגיה באופן מוחלט ונצחי והתקופה נחשבת כדיראון עולם בהיסטוריה של האנושות. לאחרונה, הביעה בלגיה את התנצלותה בפני העם בקונגו  (2002) על שרצחה את לומומבה, שליטה, בשנת 1961. כידוע, לומומבה היה השליט הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות במדינה זו. מאידך, לא הובעה כל חרטה מצדה של בלגיה על 150 שנות הסבל שעברו על אזרחיה של קונגו בזמן שהייתה מושבה בלגית.
 
כל זה משמש רקע והצדקה לכאורה לקריאה שהושמעה על ידי "הוועדה לשיוויון בין הגזעים" – CRE שמנסה לגייס תמיכה להחרמת הספר "קורותיו של טינטין בקונגו" וקוראת להסרתו מעל מדפי חנויות הספרים ברחבי העולם הנאור ו"המתוקן". במהדורות השונות של הספר, שיצאו לאור בבריטניה וגם בבלגיה, הוכנסו בו כבר מספר שינויים מרחיקי לכת, ועומעמו כמה קונוטציות לגמרי לא מחמיאות להיסטוריה של השליטה הבלגית בקונגו. ארז'ה עצמו הביע חרטה על מסרים שהועברו על ידו באמצעות הקומיקס שלו, שהיו מבוססים על אמונתו התמימה בהלך הרוחות ששרר באותה תקופה בסביבתו החברתית.
 
מה שאומרת הוועדה, ה- CRE , הוא ש"הסיפור על טינטין בקונגו משתמש בדימויים מעוררי בחילה, בדעות קדומות גזעניות, שלפיהן ילידי קונגו נראים כמו קופים, ומדברים כמו מפגרים." ולפיכך היא ממליצה ואף תובעת להסיר את הספרים מהמדפים ולהציב אותם במקום זה, במוזיאון. ולא רק זה, אלא חובה להוסיף הערה לידם במקום בולט, שהספרים הללו מיושנים ונגועים בגזענות.
 
כמענה לכך, האם מותר לי לשאול למשל, מה לגבי דמויות אחרות שיצר אותו אומן קומי – ארז'ה? –  כגון, מה לגבי הסינים "הצהובים", האינדיאנים "האדומים", נשים "היסטריות ושמנות", פרופסור "מפוזר", ועוד יותר מזה – מה לגבי ספרי ה"אסטריקס", שבהם מתואר האנגלי הטיפוסי המפסיק את הלחימה בשטח באמצע כדי למזוג לעצמו כוס תה, והשוויצרים המשוגעים לניקיון ושעוני קוקייה? ואולי נחוץ להוסיף לכאן גם את הספרות האנטי-פמיניסטית שנכתבה במשך 200 השנה האחרונות, ועוד ועוד..
 
ובנימה יותר מאוזנת אפשר לומר שאם ניתן להיות קיצוני ולעשות סדר בעולם שאינו סובל דמויות מצוירות כמו טינטין בקונגו, אפשר לנהוג גם אחרת. אפשר לבדוק את ההקשר שבו נעשו הדברים. אפשר גם להסביר אומנות זו מבחינה מעשית אם מגדירים אותה כהומור אתני, או כסוג של הומור שההיתוליות שבו קשורה לדרך שבה היוצר תפס את ההתנהגות, המנהגים, התכונות וכן הלאה של ילידי קונגו, כשאלו מבוססים במידה מסוימת על זהותם החברתית והתרבותית.
 
בקיצור, "קורותיו של טינטין בקונגו" הוא תוצר של זמנים אחרים. הדמויות והתיאורים מייצגים נאמנה את הלך הרוח של שנות ה 1930 המוקדמות. כיום אנו מודעים לבוטות של תיאורים אלו, ולא מכחישים שאומנות כזו – על אף שמקורה בעבר הרחוק – עדיין יש בה אלמנטים העשויים להיות פוגעניים. אך בוודאי לא נשיג דבר אם נוריד ספרים אלו מהמדפים בשל טענות מאותו סוג שהושמע על ידי CRE. נהפוך הוא, אומרים ששיעור המכירות של הספר באמאזון מרקיעה שחקים בשל השערורייה הגזענית שהוא עורר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • א אחר  On 13 באוגוסט 2007 at 7:01 pm

    איך היית מגיבה, להוצאה מחדש של חומר התעמולה של גבלס, שבסך הכל מתאר את דמות היהודי תאב הבצע והשלטון כפי שנתפס בראי התקופה, ולאור המסורת הנוצרית-עממית דאז ?

    אינני מחסידיו של הפוליטיקלי קורקט המוגזם, אך נראה לי שראוי לקבוע כאן קריטריון ברור :

    דעה קדומה המשמשת להתבדחות בלבד, כגון חיבתם של האנגלים לתה או הקמצנות הסקוטית – מילא.
    דיעה כזו ששימשה להכשרת פשעים נגד האנושות כגון עבדות או רצח עם – אין לסבול אותה.

  • תרצה  On 13 באוגוסט 2007 at 7:26 pm

    צפיתי לתגובה בסגנון זה.
    קומיקס בנויים על סטריאוטיפים. נקודה. ויש בהם לא מעט דעות קדומות.
    מי שנפגע קשות הם קרבנות ההומור (גם זה לא תמיד נכון) ועל אחת כמה וכמה אם הסטריאוטיפ נתפס בציבור הרחב ומשמש לאחר מכן להצדקת פשעים נגד האנושות.
    הנושא של השואה כאוב כל כך שקשה לי להתוכח עליו ובהקשר אליו. גם בקונגו טבחו בשחורים.
    בגדול – תודה על ניסוח העקרונות שאותם הצעת. משום שבדיעבד חייב להיות קריטריון לפסילת אומנות שהייתה מקובלת בזמנה. שוב תודה.

  • אחת מהצפון  On 13 באוגוסט 2007 at 9:45 pm

    חסמב"ה, בעט אלון בעט, דני דין.
    קראת שם את תאור דמויות הערבים?
    לא דומה?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: