הדו! של הומר (סימפסון)

בכמה אוניברסיטאות בארה"ב מוצע קורס ללימוד פילוסופיה ודת על בסיס סדרת הטלוויזיה – הסימפסונים.

אחלה של רעיון? – או שמא זהו מקור לפרובוקציה ומתחים מיותרים בין חוגים שונים בציבור? או שמא פתח לדיון פילוסופי…..
 
בדצמבר 2001, לאחר פרסום הספר "הסימפסונים ופילוסופיה – הדו! של הומר", התפרסמה ידיעה שנמסרה על ידי סוכנות הידיעות AP (באמצעות כתב שטח ממישיגן), "הקורס לא יועבר על ידי השכן האוונגליסטי של הסימפסונים, נד פלנדרס, יחד עם זאת השיעור בפילוסופיה שהתווסף לתוכנית הלימודים של אוניברסיטת "סיינה הייטס" Siena Heights" יתבסס על סדרת האנימציה הטלוויזיונית הפופולרית, הסימפסונים."
 
מידת הצלחתו של הקורס הייתה שזורה במידת החדירה לכותרות הראשיות של העיתונות, כתבי עת ספרותיים, אתרי אינטרנט וכו' שליוותה את פרסומו של הספר המדובר. מה שמעניין הוא שהקורס זיכה את הנרשמים אליו בשתי נקודות סמסטריאליות, ובכדי להעניק לכל הרעיון גושפנקא אקדמית, הוא הוגדר כחלק מהנושא הכללי של "דת ופילוסופיה וכיצד אלו מהווים חלק אינטגרלי של התרבות הפופולרית", קרי – קורותיהם של הסימפסונים.
 
מטלות הקורס חייבו את הסטודנטים לקרא עד תומו את המאמרים בספר הערוך של וויליאם ארווין (עורך הספרים בסדרה ומו"ל של הוצאת הספרים Open Court Publishing Company) ואחרים .
כמו כן, חויבו הסטודנטים לקרא ספר נוסף, שנכתב על ידי פינסקי (Pinsky) שעוסק בברית החדשה והסימפסונים – The Gospel according to the Simpsons  (העוסק בחייה הרוחניים של המשפחה המונפשת ביותר בסדרות טלוויזיוניות).
 

כך מלמדים פילוסופיה ודת באוניברסיטה- מציגים את שני הנושאים הכבדים הללו באמצעות דימויים קלילים וקלים לעיכול תוך ניצול חיובי של מדיום ההנפשה, וסימולציה של דמויות המתגוררות בעיירה הפיקטיבית ספרינגפילד בארה"ב וקורותיהן. נפלא!

האם אפשרי/תקין פוליטית להרים קורס כזה במקום שבו הדת היא חלק מהמדינה? (רמז – בישראל..) קרוב לוודאי שלא, ותקנו אותי אם טעיתי. דהיינו, האם קיימים בתוכניות לימודים כיום באיזו מכללה/אוניברסיטה קורסים העוסקים בדת ופילוסופיה, שאכן משתמשים בחומרים קלילים ופופולריים של הטלוויזיה על מנת לסייע לסטודנטים בעיכול מושגים מופשטים מתחום הדת והפילוסופיה? אני מאתגרת את הקוראים בבקשה למסור לי כל מידע הידוע להם על כך….
בכל מקרה, אותו קורס שמדובר בו נקרא "דת ופילוסופיה מונפשות". ובלע"ז – Animated Philosophy and Religion.
 
אם תשאלו סטודנטים שנרשמו לאותו קורס – הם בוודאי יאמרו שקורס שמשתמש בחומרים מבדרים כדי להבין פילוסופיה ועקרונות דת, הוא קורס כייפי.

אם תשאלו את המרצים באותם קורסים, הוא והיא, תקבלו הסבר שלפיו המטרה היא למשוך תלמידים ללימודי פילוסופיה, בדרך מקורית יותר, ההולמת את הלך הרוח של צופי הטלוויזיה הצעירים. זה מובן להם ומדבר אליהם.

אם תשאלו את נציגי הדת (ארה"ב), תגלו שלא רק בישראל, אלא גם באמריקה הנחשבת לליברלית ביותר מבחינה דתית, ישנם זרמים שמפרשים בצורה סלקטיבית את המציאות (תופעה טבעית ביותר), ושמבחינתם אין בחומרים של הסדרה וגם לא בספר פתרונות "בריאים" להכרת הפילוסופיה והדת. נהפוך הוא, בעלי ראייה סלקטיבית, ונקודת מבט איזוטרית שאין ליוצרי הסדרה כל שליטה עליהן, רואים בכל הניסיונות הללו רק דבר אחד – גם הסדרה הפופולרית וגם הספר המבוסס עליה לועגים ועושים צחוק מעקרונות דת מקודשים. לדידם, הסדרה שהפכה למכרה זהב של רשת פוקס איננה סאטירה (satire) אלא sacrilegious – חילול הקודש.
 
אם תשאלו את פינסקי, מחבר הספר "הברית החדשה על פי הסימפסונים", הוא יאמר לכם שיש בסדרה דוגמאות רבות שמעידות על כך שהדת לא עברה מן העולם, שהומר מתפלל בימי ראשון ושכל הדמויות שואלות שאלות קיומיות שמעסיקות את כולנו.
 
אבל שוב, אלו שאינם מסכימים עם היוזמה לקרב סטודנטים ללימודי דת ופילוסופיה באמצעות הספרים הללו, יטענו – הומר, מפגין עד כמה אין לו מושג בענייני דת (הוא מכנה את האלוהים "omnivorous" – אחד שבולס הכל – במקום "omnipresent" – נוכח/ת בכל פינה), מנמנם בכנסייה ומתפלל מתוך מיאוס וייאוש. "אלוהים, אם את/ה באמת אלוהים, חובתך להשיג לי כרטיסים למשחק הזה". "אלוהים אדירים, מדוע את/ה בוטה כלפי?" הומר מתלונן באחד הפרקים. כעת, נוסיף לזאת את השכנים של הומר, משפחת פלנדרס, וקשה יהיה להשתכנע שיכול לצאת מכל הרעיון של קורס אוניברסיטאי כזה משהו מועיל, לדידם של אלו. הרי הילדים של משפחת פלנדרס חושבים שהתנ"ך הוא לוח משחקים שנקרא Bible Bombardment Board Game.

אמנם, את החופשות שלהם הם מבלים בפארקים בעלי נושאים דתיים (America's Most Judgmental Religious Theme Park). לכאורה אנשים מאמינים וטובים. אבל את הצופה הממוצע, אדיקות זו של משפחת פלנדרס מעצבנת. וכך נוצר אפקט בומרנג שבמקום לקרב את הצופה לדת הוא מוכיח לבעלי ראייה סלקטיבית זו שדת היא מרשם בדוק לעצבים.
 
אתם כבר מבינים שהדיון דלעיל, תוך שהוא מציג עמדות שונות כלפי הסדרה, מעלה סוגיות שבהן דנה הפילוסופיה. כגון, מהו הטוב העליון? מה נכון לעשות? מי קובע מה מוסרי? וכן הלאה.
 
אילולי הייתי אשת אקדמיה קרוב לוודאי שלא הייתי מפשפשת בכיוון התועלתני הזה או מחפשת דרך להציג את הספר באור שכזה.

לדאבוני, הביקורות שקראתי עד היום באתרים בעברית מתמקדות בספר "הסימפסונים ופילוסופיה" ועוסקות בו בלי לטרוח או להתחקות אחר הפוטנציאל השימושי הגלום בו לצרכים חינוכיים ואחרים.

 ובכן, הרי לכם על קצה המזלג כמה מהמניעים שמאחורי הספר, שכן הוא יצירה של חוקרים מתחום הפילוסופיה והדת, ולא גימיק שמנסה לתפוס טרמפ על סדרה פופולרית. אני מקווה שהצלחתי להאיר צד לא כל כך מדובר במקומותינו, על הרעיון שהצמיח ושצמח סביב סדרת הספרים שמשדכת בין סדרות טלוויזיה פופולריות לבין מושגים מתחום הפילוסופיה (ראו גם את רשימתי על סיינפלד ופילוסופיה)..
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל  On 9 באוגוסט 2007 at 3:12 pm

    יש הרבה קורסים בחוגים לפילוסופיה, למדעי הדתות ולמזרח אסיה שמלמדים בהם על דת מתוך ביטויים ודימויים תרבותיים.
    ולראיה, אפילו אחת הכותבות השכנות שלך ב"רשימות", מיה טבת דיין, מלמדת באוניברסיטת תל אביב קורסים על נושאים "כבדים" מתוך דימויים "קלילים" – סרטים, פרסומות, סדרות וכו'.
    והסטודנטים שלה (הייתי אחת מהן לשמחתי) ממש מתים על זה.

  • עומר  On 9 באוגוסט 2007 at 8:01 pm

    הרביעית בדרוג האונ' בארה"ב (קרי – מקום די מחורבן ללמוד בו). את בטוחה שזה רעיון טוב ללמוד מהם?!

  • תרצה  On 10 באוגוסט 2007 at 2:25 am

    למה שנקרא שמרנות. בעלי הגישה המקובעת פשוט סבורים שמה שניתן לדלות מסדרה שכזו אינו אלא חומר "קלוקל" של "התרבות הנמוכה". מה גם שאצלנו זהו בוודאי ייחשב על ידי החוגים השמרנים לחילול קודש אם מישהו יעז להתיחס ברצינות להתנהגות נאותה/לא נאותה של דמות מצויירת, כבסיס לעיון בענייני דת/מוסר/אמונה.

  • אחד  On 10 באוגוסט 2007 at 8:33 am

    ראשית, ארה"ב לא ליברלית יותר מישראל בקשר לדת, אם כבר אז להיפך, אין מדינה שמרנית יותר בעולם המערבי (כולל ישראל) מארה"ב בתחום הדתי.
    שנית, כל העניין נראה לי טיפשי. האם האמריקנים לא מספיק אינטליגנטים בשביל ללמוד פילוסופיה והוגים כדוגמת יום, קאנט, שפינוזה, ניטשה וכו' בלי לעשות מהם אנימציה לילדים? מה הם כל כך קשי תפיסה? הם כל כך לא אינטליגנטים שהם חייבים דמות מצוירת שעושה "דו" בשביל להבין פילוסופיה? ואם כן, אני מקווה שבישראל יפסיקו לקחת מהם דוגמא לחברה ותרבות ראויה. למזלנו בישראל הסטודנטים לפילוסופיה עדיין מספיק חכמים בשביל להבין פילוסופיה בלי שטויות שכאלו.

  • תרצה  On 10 באוגוסט 2007 at 9:26 am

    מידת הדתיות של האמריקנים. הם צאצאיהם של מורדים פרוטסטנטים שחלמו על ארץ חופשית מכל כפייה שהיא, כולל דתית. נכון שיש שם מספר זרמים דתיים שמרניים אך אין בין זה לבין שמרנות דתית ולא כלום. את ההוכחה לכך ניתן למצוא בחגים היהודיים שכל נוצרי מכיר אותם. באשר ללימודי פילוסופיה, אם הנך שייך לאקדמיה אזי אתה בא מהצד של המרצים ולא של הסטודנטים כנראה. ולהם יש קושי לתפוס מושגים מופשטים.

  • אחד  On 10 באוגוסט 2007 at 9:48 am

    ארה"ב כיום היא המדינה הדתית ביותר במערב, דתית פונדמנטליסטית כמעט כמו מדינות מוסלמיות מסויימות. העובדה שבדולר שלהם כתוב "באלוהים אנו מאמינים" מראה שהם חברה דתית שמרנית. באיזו עוד מדינה מערבית יש עדיין ויכוח על הפלות חוץ מארה"ב? הרי בכל המדינות המערביות עקרון ההפלות מקובל על רוב רובו של הציבור הרחב (כולל בישראל). רק בארה"ב יש ויכוח בין "בעד חיים" ל"בעד בחירה", רק בארה"ב הורגים רופאים שמבצעים הפלות. באיזו עוד מדינה מערבית מנסים ללמד את סיפור הבריאה המקראי כתיאוריה מדעית? הרי הבריאתנות תפסה אך ורק בארה"ב והיא נתפסת כבדיחה אמריקנית פרימיטיבית בכל שאר העולם המערבי. באיזה עוד מדינה מערבית יש מיליציות פונדמנטליסטיות דתיות שמחברות בין דת לאלימות (אופס דווקא זה יש לנו בישראל)? באיזו עוד מדינה מערבית, אחד הנושאים המרכזיים של הבחירות הוא "ערכי המשפחה"? ממתי במערב מדברים במושגים שמרניים כל כך כמו ערכי המשפחה? הדבר קיים רק בארה"ב השמרנית. באיזו עוד מדינה מערבית קיים זרם טרנדי של התנזרות ממין עד החתונה? כל הדברים הללו גורמים לי לחשוב שארה"ב היא מדינה פרימיטיבית ושמרנית.
    בקשר לפילוסופיה- אני סטודנט לפילוסופיה ואני לא חושב שסטודנטים ישראלים הם טיפשים ולא מסוגלים לקלוט מושגים מופשטים (אולי סטודנטים אמריקנים לא חכמים כמונו). אני וחברי מהחוג לפילוסופיה דנים בהגותם של שפינוזה, קאנט, יום וכו' בלי צורך שיעבירו לנו את זה בצורה ילדותית. אני לא צריך שדמות מצוירת צהובה תגיד לי "דו" בשביל להבין את בעיית האינדוקציה של יום ואני ארגיש ממש טפשי אם ינסו להעביר לנו כך את שיעורי הפילוסופיה.

  • תרצה  On 10 באוגוסט 2007 at 3:00 pm

    מוגדר בספרות כ"דת אזרחית" כלומר – לוקחים סמלים דתיים ומחדירים בהם משמעות קולקטיבית, כמו למשל אצלנו – טקסי סיום טירונות ליד הכותל המערבי.
    הפלות הן נושא לויכוח שהלוואי שהיה בראש האג'נדה אצלנו במקום המצוקה הישראלית-פלסטינית שנקלענו אליה.
    במאה ה-19 כאשר החל עידן המגזינים בארה"ב הרבו להתוכח על התיאוריה של דרווין, וכל העולם היה אז יותר מאמין. אפילו השידור הראשון באמצעות טלגרף-רדיו השמיע את המילים – מה נפלאו מעשיך אלוהים What has God wrought
    המדינה הליברלית ביותר שמעניקה חופש ביטוי לכל מיני כתות כדי שהקיטור יצא החוצה נחשבת בעיניך לשמרנית משום שמותר להשמיע דעות פונדמנטליסטיות? מוזר.
    ומה שנראה בעיניך כערכי המשפחה, הוא בסך הכל שמירה על חופש הפרטיות, זכור לך שבנאומו של קלינטון שבו הוא הודה שהיו לו יחסים לא נאותים עם לוינסקי, הוא ציין שבסך הכל זהו עניינו ועניינה של אשתו? מה זה אומר, ומה נוכל אנו לומר על כל המציצנות שמתדלקת את המדיה?
    באשר למין לפני החתונה – שכחת כבר את דור ההיפים, את מגפת האיידס ואחריה את המתירנות שבגללה לא מתחתנים יותר לפני גיל די מתקדם בערים המרכזיות?
    באשר ללימוד פילוסופיה שלא באמצעות סדרה פופולרית, נראה לי שאתה מאלו שמנסים להתחסד ולהצמד בדווקנות לערכים של ה"תרבות הגבוהה" שכבר עברה מן העולם מזמן.

  • אחד  On 10 באוגוסט 2007 at 5:24 pm

    אנחנו נותנים פירושים שונים לחלוטין לאותם עובדות.
    הפלות מקובלות בכל העולם המערבי חוץ מבארה"ב וזה בגלל סיבות דתיות. בכל העולם המערבי הדת הולכת ונחלשת (בשבדיה עפ"י הסקר האחרון רק 20% בכלל מאמינים באלוהים), חוץ מבארה"ב. אין אף מדינה מערבית אחת שבה קיימות קבוצות מליציות נוצריות אלימות שמצדיקות את אלימותן בדת הנוצרית מלבד בארה"ב וזה לא קשור לחופש הביטוי, זה קשור לכך שארה"ב היא המדינה המערבית הדתייה ביותר ושהדת שם עוברת מוטציה אלימה מפחידה, מוטציה שלא נמצאת בשום מדינה מערבית אחרת.
    להגיד שלימוד תיאוריה דתית כתיאוריה מדעית זה דבר מבורך זו טענה מדאיגה שאני חושב שאפילו את לא מסכימה לה (באמת היית רוצה שבישראל בשיעורי ביולוגיה ילמדו את סיפור אדם וחווה כסיפור מדעי מוכח?).
    דור ההיפים ומגיפת האיידס היו בכל מקום במערב (להזכירך שהמהפכה המינית התחילה בכלל בסקנדינביה ולא בארה"ב ועד היום היא הצליחה יותר בסקנדינביה מבארה"ב מבחינת היקפה והחדירה שלה לחיי היומיום), אבל רק בארה"ב הייתה ריאקציה של טרנד להתנזרות ממין וחזרה לערכי משפחה וזאת בגלל הדתיות הפנאטית של רוב האמריקנים. עליך עוד לזכור ש"ערכי משפחה" נפוצים במקומות הלא עירוניים, מקומות שמעולם לא חוו לא את דור ההיפים ולא את התפרצות האיידס, כך שההסבר שלך לא ממש נכון. כשבוש נבחר, בין השאר, בגלל שהוא מדבר על חזרה לערכי משפחה, הדבר מדליק אצלי נורה אדומה וגורם לי לחשוש מעומק הדתיות בארה"ב, שלא נראה בשום מקום מערבי אחר.
    בקשר לפילוסופיה – לא צריך גימיקים ילדותיים בשביל ללמד פילוסופיה.

  • תרצה  On 10 באוגוסט 2007 at 7:48 pm

    נוכחתי לא פעם בכך שבדיציפלינה שלך, פילוסופיה, הגישה היא לתת נימוק משכנע, לוגי, אבל להשתמש בטענות קטגוריות או נקודות מוצא מסוימות בתקווה שהקהל שלך לא מסוגל לבדוק אותן. מה שנקרא categorical statements.
    כבר התנסיתי בכך ואני יודעת שאם מישהו יסביר לקהל היכן הכשל הלוגי של הטיעון, על ידי פירוט עובדתי מדויק, כל ההתלהבות מצורת השכנוע של הפילוסוף תתפוגג.
    קודם כל, לא השבת לי על הביטוי "דת אזרחית", מושג שהתגבש מזמן, על ידי חוקר אמריקאי בשם רוברט בלה. לדידו, מה שנראה כדת איננו אלא דת אזרחית. שמירה על הקולקטיב באמצעות סמלים דתיים ואדם חיצוני יטעה לחשוב שמדובר בדתיות. ולא היא. מדובר בשימוש בסמל תוך יציקת תוכן אזרחי וחילוני אפילו לאותו סמל, בסקטור מסוים של האוכלוסיה.
    אותי ניתן לשכנע בכלי מחקר מדעיים, דהיינו, השוואה סטטיסטית בין מידת הדתיות של האוכלוסייה הספציפית מול אוכלוסייה אחרת או מול זמן אחר בהיסטוריה של האוכלוסייה מדוברת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: