"משק יניב"

"בורא פרי האדמה" היא ברכה בעלת משמעות דווקא בימינו, וכך ראוי שיהיה כאשר מרבית מקרקעות המדינה ששימשו כריאות ירוקות נגזלות על ידי כרישי נדל"ן ומפעלים מזהמי קרקע למיניהם, במיוחד במרכז הארץ.  

מדי פעם מובילות אותי מחשבותיי למקומות של אנשים טובים. שם נמצאים רבים וטובים שמצטיינים בעשייה פרודוקטיבית וביוזמה אישית, ואחרים שמשקיעים בעבודת כפיים את מיטב מרצם ומגיעים להישגים יפים המעידים על כוחה של נחישות אישית. כל זה נפלא אלא שאין על כך מספיק כותרות בתקשורת שמרבה לעסוק בעיקר במה שאינו תקין כדי לזעזע ולהעלות את הרייטינג. אכן זהו מחירו של הרייטינג אלא שהרייטינג מגיע לקיצוניות שמתחילה לכרסם באיכויות מן הסוג שהזכרתי. בני אדם אלמונים נותרים באלמוניותם משום שבמסגרת העבודה השבלונית הם אינם מתבלטים יותר מדי. את היוזמות שלהם הם מפתחים במרבית המקרים בפעילות שנעשית לאחר שעות העבודה הרגילות ובעבודת כפיים שמתבצעת באופן עצמאי ולא על ידי פועלים סינים, תאילנדים, רומנים, פולנים או אחרים שתנאי העסקתם אינם אלא תנאי עבדות.

 
מחוץ לאזור המרכז נמצאים שטחי אדמה שייעודם החקלאי אינו מוגדר עד שהם נגאלים על ידי בעלי תושייה וחזון, המאמינים בתנובת האדמה ויבוליה והם מוכנים גם בעידן של חקלאות מדרדרת ולא רווחית להוציא את המיטב מהאדמה ואף להרבות בכך. אחת הקבוצות הללו, הזוכה לסיקור "חסר" כזה, היא קבוצת יצרני הזית "הקטנים", המוגדרים כך משום שהם מפיקים פחות מ-50 טונות של שמן זית. חברי הקבוצה פרושים ברחבי הארץ וזוכים להכרה מטעם מועצת הזיתים בישראל. על מנת לסבר את האוזן, קבוצת יצרניות שמן הזית הגדולות מונה כ-14 חברים וביניהם יד מרדכי, זיתא וג'השאן. היצרנים הקטנים יותר, שהשנה כמותם גדלה עד ל-30 בערך, מייצרת שמן כתית מעולה ומעלה, וזוכה להכרה רשמית לאחר בדיקה קפדנית של מועצת הזיתים. מועצה זו אף מארגנת תחרות שנתית שבה נבדקת איכות השמן והיצרנים מדורגים ברשימה של המצטיינים, גם אם תוצרתם מגיעה עד 3 טון לכל היותר.
 
מבין היצרנים הקטנים, שמספרם כאמור מגיע השנה ל-30 ברצוני לציין ספציפית את "משק יניב" הנמצא סמוך ליישוב הדרומי על גבול העיר רחובות – כרמי יוסף.
בעליו של המטע הם זוג ישראלים בכל רמ"ח אבריהם, ילידי רחובות שהעתיקו את מקום מושבם לכרמי יוסף כדי להתגורר עם ילדיהם בחיק הטבע ולהתרחק מזיהום האוויר של המרכז. השם "משק יניב" ניתן לו בעקבות שמם של בעלי המטע – רותי וחמי יניב. את קרבתם לאדמה ירשו מהורים שטיפחו כרמי גפן ברחובות, ומאבא שעסק עד יומו האחרון בפיסול אבנים טבעיות תוך ניצול כשרון שעוצב במחזור הראשון של בצלאל.
 
השנה, בחרה מועצת הזיתים בישראל ב"משק יניב" כמשק המצטיין בהפקת שמן זית לשנת 2007לאחר שבשנים האחרונות התפתח משק יניב תחת עינה הפקוחה והקפדנית של מועצת הזיתים. רותי וחמי יניב לא חסכו מאמץ להשיג את היידע הדרוש ולהשקיע כל רגע פנוי וכל אנרגיה פנויה בכדי לשפר את איכות השמן  שהם מייצרים ובכדי להתחקות אחר מוצרי לוואי של עצי הזית, לא רק למטרות אכילה, כגון שמני גוף ולייצר גם אותם.
 
אז מי אמר שאהבת האדמה בעידן ההיי-טק פירושה רק טיולים ברכב שטח 4X4, או, רכישת קרקע לשם הקמת מפעלים עתירי יידע, רבי קומות וכן הלאה? לאלו יש אהבת קרקע, ולא אהבת אדמה. בעבורם את האדמה יש לנצל למטרת עשיית רווחים בלי ללכלך את הידיים. וישנם אף גרועים מהם, המנצלים את האדמה לרעה ומשליכים לתוכה חומרי פסולת רעילים באי אכפתיות גמורה. על שכמותם אנו שומעים השכם והערב מפיהם של הירוקים, ומאגודות שמנסות להציל את העולם ממלתעותיהם באמצעים שונים כולל מפגני ראווה, כדוגמת ה LIVE EARTH – שהשתתפו בו בעת ובעונה אחת 125 מדינות מרחבי העולם במטרה להגביר מודעות לסביבה ולעודד את השמירה על האקולוגיה והאקלים העולמי.
 
לאור זאת, על אחת כמה וכמה ראוי להעניק מקום של כבוד בתקשורת דווקא לאלו שמיטיבים עם האדמה, מטפחים את סגולותיה, מפרים אותה תוך מיצוי הסגולות הללו ומצליחים להפיק מוצרי מזון ומוצרים טבעיים לרווחת כולנו.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כדאי לדעת ולזכור  On 18 ביולי 2007 at 7:42 pm

    גם אורגני, גם דואג לאי ניצול עובדים ובעלי אדמה.

  • תרצה  On 18 ביולי 2007 at 8:01 pm

    גם במקרה דנן מדובר בשמן זית בחסות "סחר הוגן"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: