מדד האזרחות של כולנו

 
לקראת מפגש בכנסת בשבוע הבא, אני ממלאה את חובתי האזרחית ומזכירה לקוראים שלא מספיק לקרוא לאחר מעשה מה נאמר בדיון, רצוי להגיע. ההזמנה למפגש ולקיום דיון פתוח בנוכחות הקהל, מציינת שלושה נושאים שאליהם הכנס יתייחס: תרבות הדיון כפי שהוא משתקפת ב"טוקבק", חופש הביטוי מול ערך כבוד האדם, ומידת המחוייבות והאחריות של מעצבי בימות לתקשורת המונים באינטרנט לתוכן המוצג בהם.
 
אישית, יש לי הסתייגויות הנשענות על ערכים אזרחיים לכל חקיקה שתגביל את האינטרנט כמרחב פתוח המקדם את החברה האזרחית. אני גם מתנגדת לשימוש לרעה בחופש הביטוי שמעניק לנו כיום האינטרנט. כך גם ח"כ ישראל חסון, אני משערת. אבל ח"כ חסון, שהחל לטפל בסוגיה שהוגדרה "תרבות הדיון באינטרנט" הינו פוליטיקאי. הדרך הנכונה של כל פוליטיקאי לטפל בבעייה של ריבוי הכפשות ואי כיבוד האיסור בשימוש בלשון הרע, הוא ליזום הצעת חוק ולהריץ אותה. וזה הולך רחוק מדי לדעתי, אם לוקחים בחשבון שאנו חיים בעידן המידע ולא בעידן המכונה.
 
מה שמעציב אותי הוא שלאחר חיפוש אינטנסיבי ברשת ובעיתונות לקראת המפגש באולם ההרצאות של הכנסת ביום רביעי הקרוב (13.12) שעה 12:30 בצהרים, התברר לי עד כמה אנחנו חברה ששוקעת בתוך עצמה. נכון שלאחרונה התעוררה ביקורת ציבורית/תקשורתית נגד יוזמת החקיקה של ח"כ ישראל חסון בעניין הסדר הולם לתופעה שנקראת בלשוננו "טוקבקיסטים". אבל מהר מאוד כבשו סוגיות יותר בוערות את מקומה של סוגיה זו בסדר היום התקשורתי. במקביל, גם הביקורת דעכה די מהר.
 
לעומת זאת, מצאתי כותרות ענק באחד המוספים של דה מרקר לא מזמן, בדבר תביעת דיבה חדשה הקשורה לטוקבק שפורסם ב NRG שהוגשה נגד המו"ל של האתר שנוקבת בסכום כספי גבוה של כחצי מיליון שקל כפיצוי בגין תוכן פוגע. במסגרת הדיווח על פרטי תביעה זו וסיבותיה, ניצלו תומכי יוזמת החקיקה של חסון את הבמה כדי לבסס את הרציונל שמאחורי הצעת החוק שהוא עומד מאחוריה.
 
השאלה המרכזית שצריכה לעמוד לנגד עינינו בשלב זה היא האם בכך ייסתם הגולל על יכולתנו להיות אנונימיים ברשת ולהתבטא בחופשיות. לעניות דעתי, לא נחוץ להיות גאון כדי לשער שלאחר שהרשות המחוקקת תסיים לטפל בטוקבקים ידה תגיע לפורטלים נוספים ותנגוס עוד ועוד מכל הבא ליד. צינון חופש הביטוי ברשת באופן בלתי מידתי הנו סכנה לחברה האזרחית.
 
אם יהיה עלינו להזדהות בפני בעלי האתר לפני כל תגובה נאבד את היתרון החברתי של הרשת. מישהו אמר ש"באינטרנט איש אינו יודע שאתה כלב" ועל זה צריך לשמור. מה יעשה בעל האתר עם פרטים מזהים של טוקבקיסט? האם הוא יבדוק שמא אדם זה הוא מהשוליים החברתיים, מבני המיעוטים, או ידוע כאיש מדון ומריבה? האם תיווצר רשימה שחורה כפי שקורה היום בעיתונות הציבורית המודפסת והמשודרת? הרי מרגע שהמו"ל יכול לסרב באופן חוקי לפרסם תגובה ברשת, זכותו לסרב בלי לתת דין וחשבון על כך.
 
השורה התחתונה ומה שעומד על כף המאזניים הוא אינטרסים – השלטון ומערכת המשפט מול החברה האזרחית וחופש הביטוי.
 
זאת ועוד, מאז אותו פס"ד של השופטת אגמון, לטובת התובעת בעניין הוצאת שם רע במזיד – עבירה פלילית, החלו מספר עורכי דין ממולחים לעלות על עגלה זו, ולהמריץ נפגעי לשון הרע, להגיש תביעותיהם בבתי משפט. אין ספק שמעשה שנעשה במזיד חייב לגרור אחריו הענשה. לא על זה אני חולקת. מאז ומתמיד הזכות לפרטיות ולשם טוב הייתה זכותו הבסיסית של כל אדם במדינה מתוקנת. וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגן על זכות בסיסית זו. אני חולקת על כך שלא עברה שנה מאז שהתייבש הדיו בפס"ד של השופטת אגמון ולא עבר זמן רב מאז פרסום יוזמת החקיקה של ח"כ חסון וגל התביעות רק הולך וגואה. טוב שמאפשרים לקהל הרחב (גם כאן צריך להסתייג ולומר שהם מבקשים מספר תעודת זהות כדי שנקבל אישור כניסה) להיות נוכח כקהל בדיון בכנסת. אנחנו נשב בקהל ונשמע סיכום של כל מה שמתרחש כעת מאחורי הקלעים בלי לדעת אם דעתנו תהיה בעלת משקל כלשהו בדיון. עד כמה יורשה לקהל להשתתף, לא ברור.
 
ולסיום, אם הנושאים כל כך טעונים מדוע כלי התקשורת שלנו לא מפרסמים ברעש גדול את המעמד הזה שיקבע מה יעלה בגורל הטוקבקים? אילו היה מספיק פרסום בערוצים שכולם נחשפים אליהם, עוד בטרם יתקיים הדיון בכנסת, אולי הייתה הזדמנות לגבש דעת קהל לקראת המפגש. גם מצדדי החקיקה בעניין חופש הביטוי בטוקבקים היו זוכים להתרשם מה חושב המגיב המצוי. יפה עשה אבינועם מגן שפרסם דעתו במדור דעות של דה-מרקר ביום חמישי (7.12.2006) והעלה כמה הצעות לסדר. כמו הכלל הדמוקרטי של "קול אחד לכל אחד" שישמש הגבלה שרק תעלה את רמת התגובות ותגרום למגיב לבחור את דבריו בקפידה. פתרון שיחזיר את מדורי התגובות לייעודם הנכון, המשרת את חופש הביטוי השיוויוני ומונע את הפיכת הרשת לכלי יחצנ"י לחיסול חשבונות. שהרי חלק ניכר מהטוקבקים כיום הם פרי עטם של טוקבקיסטים מקצועיים שמשכירים את מקלדתם לכל דורש, כדבריו של מגן.
אני מקווה שיגיעו למפגש לא רק נציגי ה
חוק והמשפט, לא רק חוקרים מקרב האקדמיה, מתחום התקשורת. אני מקווה שיגיעו גם טוקבקיסטים אותנטיים, לא אלו שמשלמים להם כדי לכתוב כמה מלים בתגובה לתוכן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: