blind spot

 בהרצאה שבה נכחתי דיברה עו”ד נירה לאמעי – הממונה על חקיקה, משפט וקשרי חוץ וראש תחום מדע וטכנולוגיה בנציבות הדורות הבאים על "הדור השלישי – הדורות הבאים: מי ישלם את החשבון". זה היה לפני כחודש ימים, באודיטוריום בסנטר – בקומה השלישית, ליד סוהו – מרכז העיצוב המארגן גם הרצאות אירועים ומופעים.

 

לאמעי הסבירה מהי "נקודה נסתרת" – blind spot. בכל דמוקרטיה בעולם יש מצב כזה. פוליטיקאים תמיד נוטים לפעול עבור מי שבחר בהם. הדורות הבאים לעולם לא מיוצגים בכנסת. הפוליטיקאים מכוונים כלפי העבר.

 

בשנת 2000 נחוש היה טומי לפיד להגשים חלום ישן בן 20 שנה והגיש הצעת חוק  להקמת נציבות הדורות הבאים, שתדאג לסוגיות שאת השלכותיהן אנחנו לא נחוש כמעט – זיהום קרקע, פנסיה, זיהום אויר, קרינה מסרטנת שהיום מדברים עליה בעקבות פיתוח הדור השלישי של הסלולריים. טומי לפיד חלם על גוף גדול שיושב ליד הכנסת והממשלה ואף שר לא זז בלי להיוועץ בו.

בפועל, זו יחידה של עובדי כנסת המתמנים בתהליך של בחירות על ידי וועדה ציבורית שהוקמה במיוחד למטרה זו. סמכות הנציבות היא לייעץ לחברי כנסת, ב- 12 תחומי פעילות – החל ממשאבי-טבע, חינוך, כלכלה, איכות הסביבה ובריאות, וכלה במדע, פיתוח טכנולוגי, דמוגרפיה.

התחומים שלא נכללו בין אלו שבסמכות הנציבות הם תחומי החוץ והביטחון.

 

בישראל יש זכויות גם לדורות הבאים. ישראל היא המקום הראשון בעולם, פרט לגרמניה, שחשב על הקמת נציבות להגנה על זכויות הדורות הבאים בתוך פרלמנט. גם מי שלא נולד עדיין יש לו זכויות. הנציבות בודקת אם מה שקובעים כיום בחקיקה הוא נכון מבחינה מוסרית. איך זה ישפיע על הדורות הבאים. הרי לכם דוגמא לחשיבה שאומרת שלסולידריות האנושית אין זמן ושברור שאתה מחוייב למי שיבוא אחריך.

באתר הכנסת  ניתן לקרא על מעמדו וסמכויותיו של הגוף שנקרא לפי חוק – נציבות הדורות הבאים.

 

עיתון הארץ בעיקר, מבקש מהנציבות מידע שניתן לפרסמו. וכשהעיתון מפרסם אין מנוס אלא להעלות את הדיון בסוגייה הספציפית בכנסת. זה לא עניין של ייצור סנסציות. זו שיטת עבודה של נציבות חסרת סנקציות אפקטיביות.

 

הקרינה הסלולרית תופסת תשומת לב גם בעיתונות הנפוצה יותר, כגון ידיעות ומעריב. מאחר שכל פיתוח חייב לקחת בחשובן לשמר את המשאבים ולא לכלות אותם, גם פיתוח הדור השלישי והשדרוגים הסלולריים אמור להביא בחשבון את הזיהום הסביבתי.

המוטו המניע את התהליכים שאימצה הנציבות הוא לא לחסוך ב"עלויות קיצוניות" – "אל תחסוך היום, כדי שהילדים יהיו עליך לנטל בעתיד". כל חיסכון בעלויות שנועדו למנוע נזקים עתידיים עלול לגרור אחריו ירידה משמעותי באיכות החיים שאין לה יותר תקנה.

הנציבות פועלת לפי עיקרון "ההיזהרות" – precaution. אם היא מעריכה שקיים סיכוי לגרימת נזק בריאותי היא רואה עצמה מחוייבת לחקור את הסיכון העתידי כבר עכשיו. ברור מאליו, שאם העיקרון הזה היה מופעל על ידי השלטון, הנציבות לא הייתה מוקמת.

 

מכשירים סלולריים מהדור השלישי והשאיפה הניכרת של ישראלים לשדרג את המכשיר הסלולרי כדי להינות מהקידמה הטכנולוגית המתרחשת בישראל ובכל העולם, מחייב הוספת 24,000 אנטנות – לפי הערכת הנציבות, ושימוש בתדרים גבוהים. הערפול הקשור לנושא הקרינה והקשר שלה למחלת הסרטן והמשך הצבת האנטנות הסלולריות מדאיג את המדענים שהגדירו את המצב שבו אנו חיים כעת כ"ניסוי על אוכלוסיה שלא מדעת".

והנה, סקר שנתי שערכו קרן פראט ומרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית מצא שישראלים חובבי השדרוגים הסלולריים, מוכנים אפילו לוותר על תענוגות הדור ה-3, אם משמעות השדרוג תהיה הגדלה של מספר האנטנות. עורכי הסקר דווחו גם ש-80% מהציבור היהודי וכ-71% מהציבור הערבי רואים בקרינה מאנטנות סלולריות בעיה סביבתית חמורה.

ברור שחברות הסלולרי עושות ניסיון להחדיר טכנולוגיה חדשה בלי לפתוח דיון ציבורי בנושא והן פועלות מתוך ההנחה כי כל התפתחות טכנולוגית, מבורכת – לא משנה מה מחירה.

 

מידע רלבנטי נוסף – 

"ידיעות קצרות מעולם הסלולרי"

דוח של חוקר בתחום הפיסיקה השימושית על הקשר בין קרינה לבין מחלת הסרטן:

על "חוק הקרינה הבלתי מייננת" המחייב חברות סלולריות ליידע את הציבור על הקמת אנטנות וגם לשלם פיצויים: אושר בכנסת בדצמבר 2005:

 

 

חג שמח!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: