איך לא ליפול ברשת

היום מתקיימים ברחבי הארץ פורומים שיספקו לציבור המעוניין בכך, מידע והדרכה חינם על השימוש הנכון באינטרנט, מתוך מודעות ל"סיכונים" האורבים למשתמש.

אמרנו סיכונים? כולם מדברים כיום על שלושה סיכונים שמוגדרים מבחינה טכנית כך: וירוסים, חדירות (introsions) ו- DOS attack.

צריך גם להתמקד במושג "סיכון" עצמו. לא עוסקים בכך ביום אבטחת המידע וחבל. הדגש בדרך כלל ביום אבטחת המידע, וגם בכנסים העוסקים באבטחת מידע הוא על הארכיטקטורה של מערכות אבטחת מידע כגון: קירות אש, גלאי חדירות, מסננים, רשתות וירטואליות, אנטי וירוס. יש כאלו המציעים אפליקציות ממותגות לרשתות ארגוניות המציעות אופטימיזציה של ביצועים וכהנה וכהנה. יש כאלו שמשתמשים ברטוריקה דמגוגית של הפחדה כשהם מזכירים לנו שמאז 11/9 עולם אבטחת המידע מצוי בחוסר ודאות. הערכת הסיכונים אינה ברורה. ומציעים כיצד להיערך לאבטחת המידע בטווח הקצר ובטווח הארוך. ומנגד – תחקירנים כגון אילנה דיין חושפים מערכת שלמה של גניבות מסמכים, תמונות פורנוגרפיות ממחשבים "מוגנים". כל זה מוביל רק לדבר אחד – פאניקה גדולה ובלבול בין תפישות שונות של "סיכון" שמקורו בשימוש באינטרנט לצורכי תקשורת או חיפוש מידע.

המושג סיכון מעורפל ביותר בעידן המידע. פרט לוירוסים, חדירות, גניבת ססמאות, שהם מסוג העבירות הנפוצות גם בעולם המציאות הפיזי, במה אנו מסתכנים כאן, בחשיפת יתר? הרי אפשר לא למסור פרטים אישיים מדויקים, אבל ישנם אותם קבצים שנקראים cookies, האם זה "סיכון"? אולי התרגלנו לזה? אז מדוע שלא נחשוב מחדש על תופעות אלו שרק לפני שנה, ביום אבטחת המידע הקודם, נחשבו כ"סיכון" (משום פגיעה באוטונומיה של הפרט) ושכעת יש יותר מודעות לכך שבעידן המידע החופשי הוא (המידע) באמת צריך לזרום חופשי.
 
להלן אציג רשימה אקראית של תהיות/תובנות כחומר למחשבה (שצריך לבדוק את ההגיון שעומד מאחוריהן):
 
1) חברת הרשת – חברה שיש לה נגישות קלה למאגרי המידע ברשת – חווה כיום את היתרונות של זרימת מידע חופשית:
יכולת להתפתח, לתקשר ב"כפר גלובלי", ללמוד מסימולציות, להשתמש בסימולציות ככלי מדעי, ללמוד על עצמה, לפתח זהות גמישה יותר, לבנות קהילות וירטואליות, להתקרב לפוליטיקאים, לשוחח איתם ברשת, ומה לא….
הטכנולוגיה מגשימה את חזון "אוטוסטרדת המידע".
 
2) פרופ' ניב אחיטוב מעלה מספר טענות משמעותיות בהקשר לכך בספרו "חברה בלי סודות":
א. אין דבר שיכול לעצור את הטכנולוגיה. מה שנותר לחברה שלנו הוא, לפתח מסגרת חשיבה שמקבלת את הקידמה ובכך מאפשרת לפרט לקיים חיים בלי להיות מוטרד מהחשיפה המרובה שכמוה לא הכיר מעודו. שנובעת בהכרח ממאפייני הרשת ותוצריה.
ב. "חברה בלי סודות" זהו מושג  אמביוולנטי למדי, אךקיומו אפשרי ומותנה בעיקר  במה שאנו עושים ברשת ובמדיניות הציבורית הרלוונטית לרשת:

* זו יכולה להיות צורת קיום במובן של ג'ורג' אורוול – כפיפות מלאה לטכנולוגיה ששולטת בחברה וחודרת ל"תחום האוטונומי" של הפרט, תוך שהיא שוללת ממנו את הזכות הבסיסית לפרטיות ואת חוויית הביטוי.

* זו יכולה להיות צורת קיום די שוויונית – חברת רשת במלא מובן המילה/מושג, שבה רבים נוטלים חלק בעיצוב נורמות התנהגות וקיום לאור האינטרנט.

3) רצוי וכדאי לחשוב במונחים של פשרה – אבדן מסוים של הפרטיות כדי לזכות ביתרונות שמאפשרת לנו האינטרנט. זו גישה שרבים כבר מבינים את יתרונותיה. 

4) רצוי וכדאי להבהיר את המושג "עבריינות וירטואלית" לאור ההנחה המתבקשת ש"מידע חייב להיות חופשי" ולהעריך מחדש את המושג "סיכון וירטואליים", בעידן המידע החופשי.
כנ"ל לגבי "האקר", "קראקר", "סוס טרויאני" – מתי אלו נחשבים לפשע בעולם שבו המידע צריך לזרום חופשי? 

בבני הזוג האפרתי טיפלה אילנה דיין וגם בתחקיר שלה לא שמענו במדויק מדוע השימוש בתוכנת הסוס הטרויאני לגיטימי כשמדובר במוסדות הביטחון המדיני.

5) לדעתי, יש להבהיר תופעות שכאלו ולהציגן כשלב באבולוציה של חברת המידע הפתוח – זה המינימום שראוי להקדיש למהפיכות טכנולוגיות והשלכותיהן החברתיות.

 

אז מדוע מערכות ההסברה ביום אבטחת המידע מבליטות רק את הסיכונים, ובנקודות שכאלו כמעט ואינן עוסקות………? מדוע כאשר מתקיים דיון מסוג זה הוא מוגבל לאנשי אקדמיה ולבעלי אינטרסים בלבד?

טעות לחשוב שהדברים מובנים מאליהם בקרב הציבור הרחב. מהפכת האינטרנט היא מהפכה שקטה אך משמעותית מבחינה חברתית. כדי להבין זאת לא מספיק להשתמש באינטרנט, יש צורך לדבר על זה כדי להעריך נכון את ה"סיכונים" ורק אז לנסות להתמודד איתם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: