סטנדרטים פתוחים בחברת הרשת

בדיון שהתנהל בוועדת משנה אינטרנט וטכנולוגיית המידע, של הכנסת, באוקטובר 2002, טען אריה סקופ, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, "אל לה לממשלה להתערב בתחרות החופשית בשוק באמצעות חקיקת חוק. הממשלה צריכה לעסוק בסטנדרטים ולא בתוכנות. עליה להחליט באילו סטנדרטים לבחור." הדיון באוקטובר 2002 עסק בהצעת החוק שהגישה ח"כ לשעבר, נחמה רונן  לתקן את חוק חובת המכרזים ולקבוע שגופים ממשלתיים ומוסדות ציבור יחויבו לרכוש תוכנות המבוססות על קוד מקור פתוח בלבד. היא הסבירה שיזמה את הצעת החוק כחלק ממגמת חקיקה כלל עולמית המעודדת את התחרות בשוק התוכנה, בעקבות הפקת לקחים ממשפט מיקרוסופט בארה"ב. (היו גם הסברים נוספים).
 
קוד מקור פתוח מוגדר על ידי תאגיד המחקר האמריקאי MITRE בדו"ח שנכתב בעבור הצבא האמריקאי ביולי 2001 כך – "קוד מקור של תוכנת מחשב יכול להיות מסווג כ"פתוח" אם הוא נגיש לצרכני התוכנה ולא רק למפתחיה. לפיכך, תוכנת קוד פתוח היא תוכנה שקוד המקור שלה נגיש וניתן לשימוש, העתקה והפצה, עם התאמות או בלעדיהן, שיכולות להיות מוצעות הן בתשלום והן חינם. (ישנם כמה מודלים לרישוי תוכנות קוד פתוח).
 
קהילת הקוד הפתוח מורכבת מאינדיבידואלים או מקבוצות של אינדיבידואלים התורמים למוצר או טכנולוגיית קוד פתוח ספציפיים.
 
תהליך הקוד הפתוח מתייחס לפיתוח ותחזוקת טכנולוגיה ומוצרי קוד פתוח הכוללים תוכנות, חומרה, פורמטים טכניים ושפות מחשב.
 
האידיאולוגיה המניעה את הקוד הפתוח מהווה חלק מהשיח הפילוסופי-פוליטי-משפטי, העוסק בקניין רוחני. כאשר הקים ריצ'רד סטולמן את התנועה Free Software foundation הוא פרסם מניפסט שבבסיסו עמד הרעיון לפיו תוכנה מסחרית המופצת ללא קוד המקור שלה פוגעת רוחנית ומטריאלית בחברה. (רעיון זה התבסס על התפיסה שהבדילה בין קניינם הרוחני של סופרים הכותבים יצירה, המיועדת לקריאה, ובין קניינם הרוחני של התוכניתנים המיועד לשמש לפעולה שעושה שינויים באותו הקניין.) 
ההיבט האידיאולוגי משפיע גם על גופים גדולים ומדינות בבואם לבחור את ספקיות התוכנה עמן יתקשרו באמצעות חוזים. מדובר כאן במניעים אידיאולוגיים החורגים מהדיון בזכויות הקניין ומונעים מהשאיפה לעצור תרבותית-מסחרית-פוליטית, תהליכי אמריקניזציה, המגולמים במקרה זה במונופול העולמי של מיקרוסופט על חבילות התוכנה.
 
דו"ח Mitre האמריקני בוחר לצטט מטאפורה מעניינת "הקתדרלה והבזאר", שאותה ציינתי בפוסט הקודם, של אריק ריימונד. מטאפורה זו עומדת בבסיס ניתוח היתרונות והחסרונות של שימוש במערכות מבוססות קוד פתוח. ריימונד משווה את המערכות נטולות הגישה לקוד המקור לקתדראלה, ואת המערכות המבוססות על קוד מקור פתוח לבזאר. בדומה לעבודת תכנון ובניית קתדראלה, עובדים תוכניתני המערכות הדיסקרטיות בבידוד, מבלי לחשוף תוצאות ביניים של תהליכי עבודתם. מנגד, מודל הקוד הפתוח נשען על רשת של תוכניתנים "מתנדבים", בעלי סגנונות, מטרות וסדרי-יום שונים, אשר מפתחים את הקוד ומנסים לאתר בו תקלות, במקביל. תהליך העבודה כאן הוא פתוח, קוד המקור הראשוני חשוף באופן שמי שרוצה לפתחו ולבחנו יכול לעשות זאת. וכך חוקי הבזאר ה"טבעיים" באים באילו לידי ביטוי.
יחד עם זאת חשוב להבין שהקוד הפתוח הוא רק אחד האספקטים במה שנקרא סטנדרט פתוח.
 
לפי גלעד בן-יוסף, יועץ בכיר בתחום טכנולוגיות הקוד הפתוח בחברת קודפידנס "הבעיה שמפריעה כיום לקוד פתוח להתחרות בתוכנות המבוססות על קוד סגור קרויה סטנדרטים. למשל, אזרח שמתגורר באופקים ואין לו כסף רב עשוי לרכוש מחשב חלש במיוחד. במקום להעתיק Windows, המשתמש מתקין לינוקס וגולש באינטרנט. אולם אותו משתמש לא יכול להוריד פסקי דין מהאתר של בית המשפט העליון כי פורמט המסמכים בו מתפרסמים פסקי הדין (doc.) הוא פורמט קנייני. כלומר, מדיניות הממשלה אינה מתחשבת באזרח העני מאופקים, שלא יוכל לקרוא את פסקי הדין של בית המשפט.

בן יוסף ממליץ שהכנסת תחוקק חוק שיחייב את מערכות הממשל הזמין להתבסס על סטנדרטים (תקנים) פתוחים, שיאפשרו לכל יישומי הממשל הזמין להיות נגישים גם לציבור שמשתמש בתוכנות חופשיות (דפדפנים, מערכות הפעלה וכו').

הממשלה צריכה להקפיד על גישה שיוויונית כדי שגם משתמשים שמפעילים מערכות יותר פשוטות יוכלו לגשת לפרסומיה – סבור ח"כ מיכאל איתן.
 
דורון שקמוני, חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, שהשתתף בישיבת ועדת מישנה אינטרנט וטכנולוגיית מידע של הכנסת (11.9.2003), (ישיבה אחרונה שדנה בקוד פתוח בסביבה של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים) סבור ש"יש חשיבות עליונה להצעת ההחלטה כפי שהתגבשה בישיבת וועדת כנסת זו ב-2 באוקטובר 2002. המרכיב החשוב ביותר בהצעה הוא שהיא לא מתמקדת דווקא בקוד פתוח, אלא בשימוש בסטנדרטים פתוחים. קוד פתוח הוא אחת החלופות, הוא לא נתפס כחלופה יחידה. הדבר החשוב כדי שניתן יהיה להשתמש במוצרי קוד פתוח ובמוצרים אחרים זה שימוש בסטנדרטים פתוחים. הקשר בין המערכות השונות ובין האזרח שמשתמש במידע שסופק על ידי המערכות האלו הוא באמצעות תקנים פתוחים. הגדרה של תקן פתוח זה תקן שכל אחד יכול לממש אותו."
 
 
 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מרק ק.  On 24 באוקטובר 2005 at 2:43 pm

    עדיין לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה שמאוד מסקרנת אותי "למה אנשים שלפי קורות החיים שלהם צריכים להיות אינטלגנטיים במידה מסוימת, מתעקשים לכתוב ברמת ביטחון של 100% על דברים שאין להם שום מושג בהם?" אני אשמח לקבל תשובה.

    תרצה, עוד מהכותרת המאמר שלך מכיל אוקסימורון – סטנדרט פתוח. מעצם הגדרתו סטנדרט הוא בהכרך סגור ולא ניתן לשינויים. בנוסף כאשר את כותבת "קוד פתוח" את מתארת דוקא "קוד חופשי" שההבדלים ביניהם ניכרים.

    ומילה על התוכן – ממתי בדיוק פורמט .doc הוא פורמט קניני, אולי הוא חסוי אבל אני לא זוכר שמייקרוסופט בקשה כסף מ??? על השימוש שנעשה בפורמט הזה בopenoffice.

    אל תתרגשי יותר מדי מהביקורת הזו כי פעם היה פה עורך דין http://notes.co.il/gonen/ שטען שהוא ממש עוסק בתחום, והוא לא התמצא יותר ממך.

  • באנדר  On 24 באוקטובר 2005 at 7:48 pm

    http://www.standards.co.il/
    מרק, אולי כדאי שתקרא קצת ותבין למה .docהוא ממש לא בסטנדט פתוח.

  • מרק ק.  On 24 באוקטובר 2005 at 9:50 pm

    1. אני מחפש יותר מכל תשובה לשאלה שלי.

    2. סטנדרט פתוח הוא או אוקסימורון, או שהפתוח הוא סתם קישוט חסר משמעות במשפט (כמו בביטוי בוא לפה) או שהכוונה ב"פתוח" היא בעצם "חופשי".

    3. במינימום הדרישה לכך שדבר מסוים יחשב סטנדרט הוא שמישהוא יכריז עליו ככזה. אני לא זוכר שמיקרוסופט הכריזה על פורמט .doc כסטנדרט (מן הסתם בין היתר כי היא משנה את הפורמט כל שנתיים).

    עד כאן זה רק ענין של שימוש בעברית תקינה (סטנדרט ידוע וחופשי לאנשים שרוצים לתקשר בעברית) בשביל שאפשר יהיה להבין את הפוסט ולמה בדיוק המחברת התכוונה.

    4. הדף שהפנת אליו הוא דוגמא לאיך כותבים HTML לא לפי הסטנדרט. בHTML השימוש בתמונות לא נועד להחליף שימוש בטקסט. הכותרת בדף הזה היא תמונה ולכן היא מפרה את הסטנדרט.

  • באנדר  On 25 באוקטובר 2005 at 8:45 am

    היא נגישות לקריאה לכל דיכפין.
    יש סטנדרטים שהוגדרו ע"י ועדות תקינה (למשל ISO, ETSI , ITU)וכדומה
    ויש סטנדרטים דה פקטו, כמו PDF
    כמובן שהסוג הראשון הוא בדרך כלל פתוח והשני סגור, אבל זה לא מחייב.

    באתר שהפנתי אליו התיחסתי לתוכן לא לעיצוב.

  • תרצה הכטר  On 25 באוקטובר 2005 at 10:06 am

    ראשית, אינני עוסקת בצד הטכני של האינטרנט אלא במה שנקרא באקדמיה "תרבות דיגיטלית וחברת הרשת" (ראו בבקשה פוסט קודם עם הפניה למאמר שלי "סייברספייס ודעת קהל" שפורסם בכתב העת האלקטרוני של האגודה הישראלית לאינטרנט
    http://www.notes.co.il/tirza/9236.asp
    שנית, גם בועדת הכנסת העוסקת בענייני אינטרנט יושבים אנשי מקצוע טכניים וגם כמה אנשים אינטליגנטיים שיחד יוצרים סינתזה מצויינת.
    שלישית, נא לעיין בכתה "משרד האוצר יספסד גיור לעברית של open office ובמיוחד את דבריו של עורך דין קוזלובסקי – החברה הישראלית כלואה בסטנדרט יחיד"
    שם יש התייחסות לסטנדרט סגור, דהיינו מדיניות שמובילה אותנו להיות תקועים בתוכנות שמספקת חברה אחת ידועה. וסטנדרט פתוח שאולי נשמע כאוקסימורון אבל זו רק כותרת לרעיון שעליו תוכלו לקרא בכתבה.
    http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-1999513,00.html

  • מרק ק.  On 25 באוקטובר 2005 at 1:43 pm

    אתה לא פרשת למה אתה מתכוון בסטנדרט פתוח. אני ממש לא מבין איך צירוף המילים הזה יכול להתקיים באותו משפט. אכפת לך להגדיר מה זה סטנדרט פתוח?

    גם התקנים של ITU וגם של ADOBE )PDF( הם פתוחים מבחינה זו שהם נגישים לציבור (למרות שלאלו של הITU זה כרוך בתשלום) אבל הם סגורים מבחינת היכולת של המשתמש שלהם לשנות אותם. הסגירות של תקנים אפילו אם הם נגישים היא ב180 מעלות הפוכה לפתיחות של הקוד הפתוח. המאמר כפי שאני הבנתי אותו מניח שיש קורלציה בין תקן "פתוח" לקוד פתוח.

    אתר שמתימר לכתוב על סטנדרטים כדי שיהיה מעוצב לפי הסטנדרטים, אחרת אנשים עלולים לחשוב שאלו שכתבו על סטנדרטים לא מבינים בהם. (האם שמת לב לכך שברשימות הscrollbar מעוצב למרות שזה הרחבה של MS לתקן?)

  • מרק ק.  On 25 באוקטובר 2005 at 2:24 pm

    ציטוט: "ראשית, אינני עוסקת בצד הטכני של האינטרנט". אני מנחש שאת גם לא עוסקת בצדדים המסחריים הקשורים לפיתוח תוכנה (בעיקר מאבק האיתנים בין חברות תוכנה כמו MS, חברות שירותים כמו IBM וחברות תוכנה+חומרה כמו SUN ו APPLE). אבל זה לא מפריע לך לפרסם פה מאמרים שהם למעשה פמפלטים מבית IBM. לא שזה דבר כל כך גרוע כל עוד התוכן הגיוני ותואם למציאות, אבל מאחר שאין לך את הידע את לא מסוגלת לתפוס תרגום קלוקל או סתם שטויות (כמו שאי אפשר לקרוא קבצי DOC על לינוקס)

    ולמה חוסר הידע הזה לא מפריע לך לפני שאת מפרסמת דברים (עוד בשמך למרבית הבושה) כי פעם שתית קפה עם מישהוא והוא עשה עליך רושם אינטלגנטי.

    אז לידיעתך אין מערכת הפעלה כזו לינוקס. לינוקס הוא רק הגרעין של מערכת הפעלה ומערכות הפעלה מבוססות לינוקס הן redhat, mandriva, sus. gento, debian ויש עוד עשרות.

    ומה בדיוק רע בתקן יחיד של חברה יחידה? משרד התקשורת/בזק הגדירו תקן יחיד לטלפונים קווים בארץ. לא ראיתי שמישהו מתקומם על כך (חברה יחידה מגדירה תקנים סגורים לכל המדינה).

  • zeldon  On 25 באוקטובר 2005 at 2:47 pm

    אם את עוסקת בתרבות הרשת את צריכה לדעת שאחד ממאפיניה זה ביקורת. נראה שקשה לך מאוד לשמוע שהטקסט שלך ירוד ובלתי מקצועי. בגלל זה בחרת לצנזר את התגובה שלי. כל כך טיפוסי לאנשי אקדמיה. דוחה.

  • תרצה הכטר  On 25 באוקטובר 2005 at 6:08 pm

    שם יש רשימת הגדרות למושגים רבים וגם למושג "תקנים פתוחים" אני מפנה אותך לשם:
    http://linmagazine.co.il/glossary#255
    תשובה ל zeldon
    לא זכור לי שצנזרתי את התשובה שלך אשמח לקרא גם את הביקורת שלך

  • גלעד בן יוסף  On 26 בינואר 2006 at 4:32 pm

    מארק,
    אני לא מבין למה אתה כל כך תוקפני, אבל ניחא.

    צירוף המילים "סטנדרט פתוח" הוא באמת לא מדוייק, אבל משמעותו ברורה – סטנדרט שאין מחסום קנייני למימושו.

    התקן שהגדירה בזק הוא תקן פתוח לעילא – אם תממש טלפון שעונה על התקן בזק לא תתבע אותך, אינך צריך לשלום דמי רשיון ובזק תחבר אותך לרשת שלהם (תצטרך להוכיח שהטלפון שלך עומד בתקן, אבל לא לשלם עבור השימוש בו).

    לעומת זאת, השימוש בפורמט הקנייני של מיקרוסופו הפך לסטנדרט דה-פאקטו של ארגונים שונים, בינהם ממשלתיים. אבל הוא לא סטנדרט פתוח – קודם כל מפני שהוא לא סטנדרט כלל כפי שציינת והיינו שמחים אם הממשלה אכן תעמוד בתקן כלשהו כאשר היא מפרסמת מידע לציבור.

    ועם כבר – אנו רוצים שזה יקרה בתקן פתוח, כלומר כזה שאין מניעה לכל אחד לממש (בהקשר הנוכחי) תוכנית או התקן לקריאת או יצירת מסמכים כאלו.

    אופן אופיס ותוכנות אחרות הינן פתרון חלקי או מעקף שנוצר כדי למלא את הפער, אבל מראייה חקיקיתית היה עדיף אם הממשלה היתה מראש מפרסמת מסמכים בפורמט שהוא תקן פתוח מלכתכילה.

    שיהיה לך יום טוב,
    גלעד

  • תרצה  On 27 בינואר 2006 at 1:17 pm

    ההסבר שלך מצויין

  • אפי ב.  On 23 באפריל 2007 at 1:44 pm

    מאמר מצויין. יש תקנים פתוחים וזה לא אוקסימרון. תקן פתוח הוא תקן שאין עליו פטנט או זכויות יוצרים, והוא פתוח לשימוש חופשי וגם לשינוים באמצעות ועדות תקינה פתוחות. ואילו תקן סגור הוא תקן שיש לחברה מסויימת בעלות עליו, היא יכולה לשנות אותו, והיא יכולה להחליט לגבות עמלה על השימוש בו למשל GIF בתמונות או WMV וWMA של מיקרוסופט לוידאו ולאודיו.

    לגבי פורמט DOC זהו פורמט שהיה פתוח ומיקרוסופט ניכסה אותו לעצמה ושינתה אותו אגב הניכוס. ישנן תוכנות קוד פתוח שיכולות לקרוא מסמכי DOC כמו למשל האופן אופיס. כך שהבעיה היא לא באפשרות הקריאה אלא בחוסר הזמינות ובסרבול. שלא כמו פורמט HTML למשל שזמין באופן מידי.

%d בלוגרים אהבו את זה: