ביל גייטס, אולמרט ואריק

הפורום הנקרא "חופש לבחור 0n-line"  – מתריע מפני ניסיון אפשרי של מיקרוסופט לנצל את הפגישה ביום ג' עם שר האוצר, אולמרט, ועם ראש הממשלה, שרון, לצורך קידום עסקיה.
 
הסיפור שמאחורי זה קשור לסוגייה המדוברת ביותר כיום –  "הקוד הפתוח" – והוא מעלה מן האוב מפגש קודם בין גייטס לסגן החשב הכללי והממונה על מחשוב משרדי הממשלה, איציק כהן.
המפגש הרלבנטי שעומד ברקע הביקורת על "הפילנטרופיות" של גייטס, התקיים בפברואר 2002 בפאריס, שם נחתם הסכם בין מיקרוסופט למדינת ישראל, שלפיו התחייב גייטס לתרום למדינה תוכנות בשווי 20 מיליון דולר לצרכי גופים ממשלתיים. 
קבוצת מתכנתים צעירים מתומכי קוד פתוח בישראל הפעילו, מיד לאחר שנודע להם הדבר, את עו"ד פרישטיק שפנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי להסב את תשומת ליבו למשמעות העסקית החבוייה של קבלת התרומה, תוך עקיפת חוק חובת המכרזים. העסקה נפלה.

במאמרי פרשנות עכשוויים של גיא לשם ממדור "קפטיין אינטרנט" (הארץ) ושל גל מור ממדור מחשבים של YNET שסקר רבות את הסוגייה בשנת 2002, עולה שהסוגייה מתבשלת בעולם המערבי עוד מאז שנות ה-80, כאשר פרופסור מ MIT , ריצ'רד סטולמן שמו, הגה את רעיון הקוד הפתוח ולאחר מכן את ה-GPL (תגובת נגד לזכויות יוצרים). 
מקצת מהמהלכים שהתקיימו בישראל בשנת 2002, סביב סוגיית מיקרוסופט והמאבק בעד או נגד תוכנות קוד פתוח הם: שאילתה של ח"כ כהן בנוגע לשימוש בתוכנות מבצעיות של קוד פתוח בצה"ל, היוזמה של ח"כ לשעבר, נחמה רונן, בעקבות העסקה הנ"ל מ-2002 לתיקון חוק חובת המכרזים באופן שיורה כי תיעשנה רכישות של תוכנות קוד פתוח עבור גופים ממשלתיים בישראל, וכן טיפולו המתמשך של הממונה על ההגבלים העסקיים בהקשר להכרזה על מיקרוסופט כמונופול. 
 
לגבי הקוד הפתוח, מסביר גל מור, ש"רוב יצרני התוכנה הקניינית (ובראשם מיקרוסופט) נוטים לשמור את קוד המקור של התוכנות שלהם לעצמם ולא לאפשר לאחרים לשנותו וליהנות מפיתוחיו (קוד מקור סגור). לטענתם, ההגנה על חשאיות הקוד היא המפתח לייחודיות שלו ולצבירת רווחים גדולים."
"על פי תפישת הקוד הפתוח, תוכנה מופצת ברשיון יחד עם קוד המקור (קוד תוכנה לפני שעבר שלב של הידור משפה עילית לשפת מכונה – compiler), בדרך שמעודדת מפתחים לשנותו ולשפרו כראות עיניהם. מוצרי הדגל של תנועת קוד המקור הפתוח הם מערכת הפעלה לינוקס ושרת האינטרנט אפאצ'י.
ללינוקס גירסאות רבות, רובן ניתנות להורדה מהאינטרנט חינם. עם זאת, חברות מסחריות כמו "רד האט" מוכרות גירסאות ארוזות של לינוקס יחד עם תיעוד, תמיכה טכנית ותוכנות נוספות, במחיר זול יותר מתוכנות קנייניות מתחרות."
"ב-1992, כ-1000 אנשים ברחבי העולם השתמשו בלינוקס. עשור לאחר מכן, 20 מיליון אנשים משתמשים בה, בעיקר בתאגידים, מעריכה חברת המחקר A.D.H בראון.
על אף שלינוקס עדיין אינה מהווה חלופה אמיתית ל"חלונות" עבור משתמשי המחשבים האישיים, מחירה הזול ושיפור בידידותיות שלה למשתמש עשויים להפוך אותה לכזו." עוד התברר שבזמנו, רשת "וול-מארט" הציעה למכירה בארה"ב מחשבים אישיים שפועלים עם Lindows, גירסה של לינוקס שתומכת בהפעלה של יישומי חלונות עבור 299 דולר בלבד.  (התוכנות של מיקרוסופט הן בעלות קוד סגור. הן אינן מאפשרות גישה לקוד המקור שנחשב לסוג עסקי.  אחת  ההשלכות היא שקשה ליצרני תוכנה מתחרים להתאים את הטכנולוגיות שלהן לסביבת Windows .)

מחדל אחר נוגע לפרשת הטיפול הלקוי של הממונה על ההגבלים העסקיים, שמאז 1997 בוחנים שם את האפשרות להכריז על מיקרוסופט כמונופול בישראל."

אני ממליצה לעיין בספר האלקטרוני "הקתדרלה והבזאר" המכיל מספר מאמרים ותרגומים בתחום זה שנשען על היבטים אידיאולוגיים לא פחות מאשר היבטים חומריים-מסחריים.

מומלצים במיוחד מאמרם של אורי עידן "הגדרות וגישות שונות לקוד פתוח", המסביר מדוע קוד פתוח יכול להיות מסחרי. מאמר המבוא של נאורה. מאמרו המתורגם של סטולמן, מיסת יוזמת הקוד הפתוח וה-GPL; ומאמרו המתורגם של אריק ריימונד, "הקתדרלה והבזאר" (1997), שהפך למניפסט הקוד הפתוח.

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • באנדר  On 23 באוקטובר 2005 at 6:57 pm

    ולא קוד פתוח.

  • zeldon  On 23 באוקטובר 2005 at 8:06 pm

    ניכר שהנושא מעניין אותך אבל חוסר הדיוקיים שיש בטקסט שלך זועק לשמיים. מוטב שתלמדי את הנושא לפני שאת "מסקרת" אותו

  • תרצה הכטר  On 24 באוקטובר 2005 at 9:22 am

    מצוטטים הדברים מוסרת מידע עיקרי ולא נכנסת לפרטים – אם זו כוונתך

%d בלוגרים אהבו את זה: