הבלוג והרייטינג

בכתבתה, "כל אחד פותח ת'פה", טוענת מיכל רמתי  שבלוגרים שמפרסמים ב"רשימות" הם אליטיסטים – "…האליטיסטים אולי ירצו לנסות 'להתקבל' לרשימות…." ובהמשך, באותה נימה – "קוראי רשימות לא יכולים ליהנות …. מאנשים מוכשרים שאין להם את השורות הנכונות בקורות החיים…."

 

אפשר לנחש מה דעתה של מיכל רמתי על ערוצים כגון ערוץ 8 בטלוויזיה, ערוץ דיסקברי וערוץ ההיסטוריה – שתרבות הרייטינג לא ניכרת במגוון תוכניותיהם…

 

פייר בורדייה בספרו, "על הטלוויזיה", מציג עמדה פסימית לגבי יחסי הגומלין שבין השדה העיתונאי לבין תחומי תרבות יצירתיים – "אני סבור אם כן שכרגע כפופים כל שדות הייצור התרבותי לאילוצים המיבניים של השדה העיתונאי… " –

בורדייה הוא נביא זעם של ממש – "שדה שההיגיון המסחרי משתלט עליו בהדרגה כופה יותר ויותר אילוצים על תחומים אחרים…" "וכפועל יוצא, מכוח משקלו המשותף של שדה העיתונות, הוא מופעל על כל שדות הייצור התרבותי…"

 

ממשיך בורדייה ומבהיר –

ש"ככל שיצרן תרבות הוא בלתי-תלוי, עשיר בהון סגולי וממוקד אך ורק בשוק המוגבל שבו לקוחותיו היחידים הם המתחרים שלו, כך תגבר נטייתו לגלות התנגדות [לכפיית הרייטינג העיתונאי]….";  "לעומת זאת, ככל שהוא מייעד את מוצריו לשוק ההפצה הרחב… כך תגבר נטייתו לשתף פעולה עם הכוחות החיצוניים, מדינה, כנסייה, מפלגה, ובימינו עיתונות וטלוויזיה, ולהכפיף את עצמו לפקודותיהם" (ע' 69).

 

רחמנא ליצלן!

 

בורדייה מסכם בקביעה – "אפשר וצריך להיאבק נגד הרייטינג בשם הדמוקרטיה" (ע' 74).

 

מיכל רמתי הנכבדה, מוטב לחשוב לפני שמאדירים את אמות המידה העיתונאיות של תרבות הרייטינג !

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • פאר פרידמן  On 9 בספטמבר 2005 at 4:33 pm

    על מה יוצא הקצף? אני בספק אם מישהו מכותבי רשימות היה פותח בלוג במקום אחר. אני לא רואה את פוייר כותב בישראבלוג, או את בר-הילל כותבת בתפוז. אין מה להתבייש באלטיזם של "רשימות", פשוט מפני שעל כך האתר הזה מושתת. ברגע שיש מערכת שממיינת את המועמדים לכתיבה כאן, העסק הוא אליטיסטי.

    האינסטינקט להתגונן ולזעוק כשאומרים לך שאתה אליטיסט הוא מגוחך.

    קראתי את הכתבה של רמתי ואני לא מצליח להבין מה בינה ובין תרבות הרייטינג. אני כן יכול, כפי שנדמה לי שכבר הבהרתי, להבין מה בין "רשימות" לאליטיזם – לפחות בביצת הבלוגים הישראלית – ובדיוק מהסיבה הזו כיף כל-כך לקרוא כאן. לרוב ייאמרו כאן דברים של טעם או של עניין, ובמקרה הכי גרוע, אתה פשוט יכול לצאת מהבלוג של יהודה בלו ולעבור לקרוא מישהו מוצלח.

  • גילעד  On 9 בספטמבר 2005 at 4:34 pm

    קראתי את כתבתה של הרמתי מספר פעמים, ולא מצאתי בדבריה אפילו רמז לכך ש"ישראבלוג" ו"תפוז" הם פלטפורמות מוטות-רייטינג, או ש"רשימות" אינה פלטפורמה שכזו. גם בעולם ה"אמיתי", הקלישאה האקסיומטית הזו אינה נכונה, כיוון שהיא בנויה על החטא הגדול ביותר – ההכללה. ישראבלוג, תפוז, רשימות, עמוד מודעות, דף נייר, עמוד HTML – כולם הינם פלטפורמה. יתכן שחלק מהפלטפורמות הללו מנסות למצב את עצמן כפונות לקהל יעד מסויים, אולם כל עוד מדובר בשליטה מוגבלת (במקרה של "רשימות" מדובר בסינון של הכותבים, אולם בשום פנים ואופן לא של תחומי הכתיבה שלהם, לפחות בתקופתי), כל בלוגר יוצר לעצמו את הקהל שאליו הוא פונה.

    מיכל רמתי ממחזרת קלישאה שאינה בהכרח נכונה, אבל כבר השתרשה. את, לעומת זאת, מנסה להפיק מדבריה גם אימרה מסויימת על מערכת היחסים בין הבלוגרים ברשימות לבין קוראיהם, ולקשר את העניין הזה לתרבות הרייטינג (שלא לדבר על כניסה להעדפות הטלוויזיה של רמתי), ולדעתי מדובר בקפיצה רחוקה מדי מן הטקסט הפשוט.

    מהכרותי עם חלק לא קטן מכותבי רשימות, רייטינג חשוב להם במידה זהה, ולעיתים אף במידה יתרה, מהאפשרות הניתנת להם לפרוש את מחשבותיהם על גבי האתר. יש צדדים חיוביים בעולם הרייטינג – הוא מאפשר לך ללמוד על העדפותיהם של קוראיך ולכוונן את התוכן במידה כזו שתגרום להם לבוא שוב, אולם לא תגרום לך להרגיש כאילו אתה מוריד את הרף מעבר למה שהתחייבת (פומבית או אישית) לגביו.

    ישראבלוג, כמו מדינת ישראל, היא פלטפורמה. במדינת ישראל יש דודו טופז ושולמית אלוני, ובישראבלוג (וגם ברשימות) יש את המקבילים הספרותיים שלהם. המבנה הבעייתי של עמוד הבית של "רשימות" אולי מאלץ את המבקר להתייחס לכל כותבי האתר כמקשה אחת, אבל התייחסות אליו ככזה היא טעות, ולכן גם התייחסות להתייחסות כזו היא טעות כפולה.

    ולעניין "קורות החיים" – עובדתית, כאשר יש מנגנון סינון, מופעלים מסננים. הם אולי לא שכיחים כתואר אקדמי, ניסיון כתיבה ושאר מסננים, אולם ברור שברוכין ולוינסקי מפעילים מסננים (פלטפורמה שלהם, זכותם) שאפשר בהחלט להתייחס אליהם כ"שורות בקורות החיים" במובן המטאפורי שלהם.

    (גילוי נאות, וכו': הח"מ כתב בעבר באתר)

  • תרצה הכטר  On 9 בספטמבר 2005 at 9:10 pm

    אחד מתחומי היצירה הוא הכתיבה ביומן אלקטרוני- עניין האכסניה הוא עניין אחר לגמרי. אכסניה שמעמידה דרישות בפני בלוגרים, מציבה בפניהם אתגר; יש עדיין יוצרים שמעוניינים לעמוד באתגרים משום שמבחינתם כל התמודדות עם אתגר היא תרומה אפשרית להתפתחותם האישית. האם זה מצדיק לכנות את הבלוגרים ב"רשימות" אליטיסטים? ("כל אליטיסט ירצה להתקבל לרשימות"). אני בטוחה שמיעוטם מסכים עם הנחה זו, למרות שבמבחן התוצאה, כשחלקם עוברים את הסינון המוקדם והאחרים נכשלים בו ומשום כך אינם "מתקבלים" לאכסניה, אפשר לכנות אותם אליטה (הנבחרת – האליטיסטים). והדגש הוא על מה שקורה בסוף התהליך ולא מה שמניע את הגלגל.
    כשדיוק בשימוש במושגים נחשב כתנאי מוקדם לדיון כלשהו, כשקימת רתיעה מטענות קטגוריות, אזי דברי הנ"ל מקבלים משמעות אחרת.
    וכעת לקשר שבין הכתבה לבין תרבות הרייטינג – מאפיין דומיננטי בתרבות הרייטינג הוא שהתקשורת אינה חדלה מלהתערב מבחוץ ול"פסוק", ובכך להטעות את ה"הדיוטות" הסבורים, כתוצאה מכך, שהאישור שניתן על ידי התקשורת הוא מה שקובע האם יצירתך ראוייה, אם לאו.

  • מרק ק.  On 9 בספטמבר 2005 at 10:45 pm

    מזמן מזמן הרבה מילים איבדו את משמעותן וקיבלו משמעות אחרת בלי שאולי אנשים ישימו לכך לב. פעם המילה אליטה ציינה מעמד המקורב לשלטון או חבורת אנשים שההמון הפשוט רצה להדמות להם. במובן הזה רשימות רחוק מלהיות אליטיסטי אלא סתם סנובי. כמובן שיש דימוי אליטיסטי שהרבה כותבים ברשימות רוצים לתת לאתר (וכך, כנראה גם לעצמם) והכתבת פשוט התבלבלה בין הפרסומת העצמית לבין האמת.

    למה סנובי? כי מי שטיפה חורג פה מהקו מקבל כמות נאצות שלא היתה מבישת את YNET ושות. כך מוברח מפה כל דתי, מתנחל, הומופוב, שוביניסט וכל מי שהדעות הפוליטיות שלו טיפה ימינה מהשמאל הקיצוני. אבל למרות הסלקציה החריפה שמתנהלת ברשימות אין יותר ממספר מועט של אנשים (יואב קרני היחידי שעולה בדעתי כרגע) שכותבים כתיבה עילית.

    מי שרוצה לקרוא כותבים מוכשרים אין לו סיבה לקרוא את רשימות כי הרי זו ש, מרגי, סבסטיאן, מוזטל ואכילס כותבים בישרא והכתיבה שלהם יותר טובה ומענינת.

    בסופו של דבר אין ספק ששטיפת המוח שלה אנו זוכים מהתקשורת מעצבת את הצורה שבה אנו מפרשים את הארועים שאנו חווים, אבל במקרה הזה התהליך הוא הפוך. האתר שוטף את המוח לקוראים שהוא אליטיסטי ומאחר שאחת מהקוראות היא כתבת, היא שוטפת את המוח לכל הציבור. מה שנחמד הוא שברשימות מבקרים אותה על כך ששטיפת המוח של רשימות הצליחה.

    והערה לסיום. איך ערוץ (8) שמשדר כל ערב תוכנית עם כוכב קולנוע, שפעם בשבועיים מעלה סדרה על סקס או אהבה, ומשדר סדרות שבארצות אחרות משודרות בערוץ ציבורי וגם בארץ המקום שלהן הוא בערוץ הראשון, יכול לטעון שהוא רחוק מתרבות הרייטינג.

  • שפי  On 10 בספטמבר 2005 at 2:23 am

    אני לא מצליח למצוא שום קשר בין הציטוט הזה מרשימתה של מיכל הרמתי לבין המשפט שלך על ערוץ 8.
    ולמה את מייחדת רשימה לַרשימה המשעממת-טוחנת-מים-מתחת-לבינונית הזאת של אותה מיכל? אה, "הארץ"…
    הציטוטים מאותו בורדייה הם מובנים מאליהם, ולכן יש לחקור מי מממן את הוצאת ספריו ובכלל, את מחייתו, שמא מדובר בכספי ציבור, במישרין או בעקיפין.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 10 בספטמבר 2005 at 9:41 am

    מי זה בורדייה שאנחנו חייבים לקבל את דעתו? כן, אני יודעת, אבל למה את מצטטת אותו במקום לומר את דעתך?
    במקרה הוא צודק וגם לא צודק.
    אני קצת מכירה את ישראבלוג, למרות שאני לא כותבת בו, וקרתה שם תופעה מדהימה:
    הבלוג בעל הרייטינג הכי גבוה הוא גם הבלוג האיכותי ביותר בישראבלוג, וכנראה בכל הבלוגוספירה הישראלית.

    בדרך כלל אני מסכימה לחלוטין עם בורדייה, אבל אבל רייטינג עומד בסתירה לאיכות רק כשהוא בין הקצוות – בקצה העליון האיכות מנצחת וגם זוכה ברייטינג. מדהים.

  • ביג בירד  On 10 בספטמבר 2005 at 11:28 am

    לפאר פרידמן: קודם כל, יש אנשים שעברו מרשימות למקומות אחרים. גילעד נס פתח בלוג בישראבלוג ומצליח שם לא רע. אלי אשד כותב בכל אתר מאמרים אפשרי במקביל לבלוג הפורה שלו ברשימות. אורי קציר פתח בלוג עצמאי בשם אפלטון והוא מוערך מאוד. כרמל ויסמן עברה בשלב מסוים לכתוב שני בלוגים מקבילים בישראבלוג ואלה זכו לפופולריות רבה. לא חסרים אנשים שמרגישים שהפורמט של רשימות קצת צר על כתיבתם ומחפשים להגדיר את עצמם במקום אחר.

    מרק ק. צודק בדבר אחד. בכל הבמות – ישראבלוג, בלוגר, רשימות, תפוז ואחרים – יש משקל יתר לאלה שבאים לשם כדי להטיל רפש באחרים, כולל בבלוגר עצמו. אם משאירים את הטקסטים האלה זה פוגע באווירה השוררת בבלוג. אם מוחקים אותם, הם מתחילים לגדף ולהשפריץ רפש בטענה שיש כאן צנזורה בלתי מוצדקת. מספיק להיווכח במה שקרה כאן לאנשים כמו מושיק קוברסקי או יהודה בלו כדי להבין למה אתר כמו רשימות עלול לדחות אנשים מסוימים.

  • מאירה  On 10 בספטמבר 2005 at 1:47 pm

    סליחה שלא הבנתי משהו אבל מה רע בבלוג של בלו. פרידמן כותב שבמקרה הכי גרוע אפשר לקרוא משהו מוצלח יותר מהבלוג של בלו וביג בירד כותב שקרה משהו לבלו. מהכרות עם הבלוג שלו אפשר בקלות לאמר שזהו אחד המוצלחים ביותר של רשימות וגם לא ראיתי שקרה שם משהו מיוחד. בלו לא מפסיק לכתוב לפי מה שאני רואה.

    הפוסט האחרון שלו על הפסקת האש של חג המולד די מרגש. אולי הפוסט הכי אנטי מיליטריסטי שקראתי בחיי. אולי בלו חכם מדי בשביל שניכם? ברור שמכל הבלוגרים של רשימות הוא כותב הכי טוב והכי חכם ומפגין הכי הרבה חוכמה והכי הרבה ידע. לא צריך לקנא ממנו. צריך ללמוד ממנו איך עושים בלוג מוצלח.

    http://www.notes.co.il/ben-hateva/13447.asp

  • ביג בירד  On 10 בספטמבר 2005 at 8:54 pm

    מאירה, אני לא בטוח שקראת מה שכתבתי. התכוונתי לכך שהבלוגרים הנחמדים כאן וחלק מהמבקרים אצלם עשו להם למנהג לגדף אנשים כמו קוברסקי או בלו. עכשיו גם לקרוע את אלי אשד זה באופנה. פעם היו אחרים. בקיצור, זה מגעיל. כמותך, אני סבור שהכתיבה של בלו מרתקת, אבל זה לא קשור למה שכתבתי.

  • 999  On 11 בספטמבר 2005 at 7:04 am

    הוא הרוויח את זה ביושר.
    אם הוא לא היה מוחק חלק גדול מהתגובות בפוסטים שלו,שהאף שלהן לא מוצא חן בעיניו,הייתי נותן לך כמה לינקים מאירי-עיניים.
    אני רק יכול לומר שבכמה וכמה פעמים,שכל חטאי היה כשהגבתי לרשימות של האשד הזה,קיבלתי ממנו כאלה תגבות,שפשוט תהיתי,אם הבנאדם שפוי לחלוטין.
    ולא,לא גידפתי,או קיללתי,או משהו.
    היה לו למשל פוסט אחד,בקשר לאיזה ספר,שבו,בפוסט הנ"ל הוזכר משהו בקשר לנחיתה על הירח.
    העזתי לכתבו תגובה,שבה תהיתי,אם הנחיתה על הירח לא היתה מבויימת,לאור העובדה שנאס"א פשוט לא מצליחה להוציא לחלל מעבורת כלשהי,מבלי שהיא תתפוצץ,או משהו.
    על זה קיבלתי תגובה,שבה אשד הפך אותי כבר לאיזה תמהוני ופריק חובב-קונספירציות,אשד הודיע לי בזעף שלא הנחיתה על הירח לא בויימה,והיא היתה (איך הוא יודע? הוא היה שם?*,אבל שום דבר כמובן "לא ישכנע מישהו כמוך,חובב קונספירציות כמוך",וכמו כן הוא הודיע לי בטון דידקטי מגעיל שכל הודעה נוספת שלא קשורה במישרין לנושא הפוסט- תימחק.
    אז,בעוונמותי,כתבתי עוד תגובה שלא היתה קשורה לנושא,והוא מחק הכל,כולל ההודעה/תגובה הקודמת שלי.
    נראה לי שהבנאדם פשוט לא שפוי.

  • ביג בירד  On 11 בספטמבר 2005 at 7:11 am

    999, אתה שוכח שהאתר של אלי אשד לא שיך אליך אלא לאלי אשד. זהו ביתו, לא ביתך, ולכן הוא קובע שם את הכללים. אם הוא קבע שהכלל הוא שמגיבים רק על נושא הפוסט, אז תכבד את זה. זכויותיו בביתו רבות מזכויותיך שם, כולל הזכות למחוק תגובות. זו הסיבה שנתנו רק לו את האפשרות למחוק שם – ולא לך.

    מעבר לכך, אין לי שום מושג מדוע יש לך עניין בכתיבת הקנטות מהסוג שכתבת אם הן אינן קשורות לנושא הפוסט. אם אתה רוצה לכתוב נגד דברים אחרים שקשורים לאלי אשד – כתוב אליו ישירות במייל. אם אתה רוצה להשמיץ אותו בפני אחרים – זה נמעיד יותר מכל על רמתך שלך.

    והדבר לא נכון רק לגבי אלי אשד אלא לגבי כל אחד שכתב/כותב כאן.

  • אפרוח קטן  On 11 בספטמבר 2005 at 10:27 am

    לא תאמינו מה כותב פאר פרידמן המתוסכל מאד בבלוג הבלתי חשוב שלו על בלו: הוא מן הבלוגרים היותר מתוסכלים ובלתי-חשובים ב"רשימות".

    פאר פרידמן אתה אדיוט וטיפש. בלו הוא הבלוגר הכי מוצלח שיש לרשימות. בגלל שאין לו מתחרים אז כואב לך הלב? יש לך בלוג זניח וכואב לך שבלו התקבל לרשימות ואותך זרקו מכל חלון אפשרי.

    אף אחד אבל אף אחד לא בתפוז לא בישרא ולא ברשימות כותב ממש יפה ומעניין כמו בלו. נקודה. סימן קריאה!

    חבל שהוא לא פותח את הפוסטים שלו לטוקבקים כי יש לו הרבה הרבה אוהדים. אני גם מכיר הרבה שאוהבים לקורא אותו. הוא מצחיק הוא משעשע הוא יודע המון דברים והוא באמת בן אדם חכם וטוב שיש בלוגרים כמו שהוא כי אפשר ללמוד הרבה דברים חדשים שאף פעם לא שמעתי עליהם בשום מקום חוץ מהבלוג שלו.

  • 999  On 11 בספטמבר 2005 at 7:53 pm

    ברור שזכותו למחוק ולעשות ככל העולה על רוחו בבלוג שלו.
    אין וויכוח על זה.
    הוויכוח הוא לא על ה"מה", אלא על ה"איך".
    והתגובות שלי שנמחקו על-ידיו,כ"לא שייכות לנושא הפוסט",לא היו "הקנטות", אלא,כאמור,תגובה לגיטימית על הנחיתה על הירח גן היתה/לא היתה,ולא "הקנטות",איך שאתה קורא לזה.
    וכאמור,ברור שזכותו למחוק,ולא על זה יצא קצפי.
    אלא על הסגנון שלו.
    ברור,כאמור,שהוא רשאי להתנהג ולעשות בבלוג שלו כרצונו.
    רק מה,אפעס,חשבתי שזה לא כ"כ מקובל,שבלוגר יתנפל בשצך-קצף ובסגנון של ביוב,על מגיבים בבלוג שלו,שכתבו תגובות לגיטימיות,ולא "הקנטות".

  • רועי  On 11 בספטמבר 2005 at 10:46 pm

    גב' רמתי אולי התרשמה שרשימות היא אליטה, אך הדיון שהתפתח כאן מוכיח את ההיפך הגמור. הטלת הרפש שמתנהלת לה כאן מראה שהמגיבים ברשימות אינם בוגרים יותר מהכותבים בטוקבקים של ynet. אני קורא לכל הילדים להפסיק להפריע ולתת למבוגרים לדבר. די לכל הגועל-נפש הזה.

  • פאר פרידמן  On 12 בספטמבר 2005 at 12:08 am

    אחרי שחטפתי יפה, אולי הגיע הזמן להבהיר מה רציתי לומר, לפני שאפרוח קטן – לחשדי, אלטר-אגו של בלו – התערב. יהודה בלו כותב דברים של טעם על מדע וטבע, ומאמרים מסקרנים לעתים. את זה אי אפשר – אני מניח – לקחת ממנו. אבל כל טיפת הערכה שהיתה לי אליו אבדה בפרסום המחליא של רשימת הפרופסורים. אדם שמפרסם רשימה כזו תוך הצהרה גלויה שמטרתו היא לטפול גם בעוד שנים "עוון" אבות על בנים, ראוי לכל גינוי ולא להאדרה משל גזלו את ביתו. גם הנרקסיזם המוזר שלו – כאילו "רשימות" אינו אכסנייה ראויה לדבריו, הוא מגוחך. ראו עניין העלמת מאמריו מהדף הראשי, אידיאל חדש עליו גאוותו. אותי הוא מקומם, ומותר לי לומר את זה. אולי אני אדיוט. באמת, כבר אמרו עלי דברים איומים יותר. אבל אם אני אדיוט, אז גם גדי שמשון אדיוט, ויודעים מה? אם גדי שמשון אדיוט, אני רוצה להיות אדיוט גם כן (לפני שאתם צועקים: גדי שמשון אינו אדיוט. גדי שמשון נהדר).

    אגב, לא ברור לי איך "לצאת מהבלוג של יהודה בלו ולעבור לקרוא מישהו מוצלח" מוציא אותי אדיוט, אבל שיהיה. מתוסכל, תודה רבה, אני לא. למעשה, החיים לא יכולים להיות יפים יותר.

%d בלוגרים אהבו את זה: