חקיקה מגדרית

ארגוני נשים בישראל קצרו אתמול הצלחה.
 
החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325 התקבלה באוקטובר, במטרה להגדיר את ההשלכות הייחודיות שיש למצב מלחמה וסכסוך אלים על חייהן של נשים ונערות…
ההחלטה גם מכירה בחשיבות ההטמעה של תפיסה מגדרית בתהליכי שלום ויישוב סכסוכים ובתפקידן המשמעותי של נשים וארגוני נשים בתהליכים אלו.
למעשה, זוהי החלטה המעגנת את המחויבות של מועצת הביטחון להגן על נשים ולדאוג לייצוג של נשים בתהליכי שלום ובפוליטיקה מקומית ובינלאומית.

ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ ממושך של ארגוני נשים ותנועות שלום בינלאומיות אשר דרשו מהאו"ם לאמץ השקפה מגדרית ברורה בכל משימות שמירת השלום ברחבי העולם; לשתף באופן שווה נשים בכל סוג של משא ומתן ודיונים לפתרון סכסוכים…

באפריל 2003 התקיים הכנס הראשון בישראל על החלטת מועצת הביטחון 1325 ומשמעותה ביחס לקונפליקט הישראלי-פלסטיני.
בכנס השתתפו נשות אקדמיה, משפטניות ופעילות שטח העוסקות בחוק הבינלאומי, זכויות נשים ואדם ופעילות שלום – ביניהן נציגות ישראליות ופלסטיניות.
הכנס אורגן על ידי "אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה" ו"כייאן – ארגון פמיניסטי", בשיתוף עם חטיבת זכויות האדם במכללת רמת גן.
הרצאות הכנס פורסמו בקובץ מאמרים תחת הכותרת "איפה הנשים כולן"?

לפי דבריה של עו"ד אילנה אפללו מ"אשה לאשה" שנישאו ב-11.3.2005 במסגרת יום האשה הבינלאומי, במועדון צוותא בתל אביב, נעשו מאמצים בישראל להגביר מודעות ליכולתן של נשים להביא שלום באזורי סכסוך. נערכו כנסי הסברה שבין היתר מתחו ביקורת על התעלמותה של הממשלה מתרומתן של נשים בעד שלום.
כפי שטוענת פרופ'/ח"כ יולי תמיר – באשר לאישור בקריאה שנייה ושלישית אתמול בכנסת של תיקון מספר 4 לחוק שיווי זכויות האשה – "נשים הן אלו שמעלות לראשונה רעיונות חדשניים בתפיסה הביטחונית מדינית ולבסוף גברים בתפקידי הכרעה הם אלו שמאמצים ומיישמים אותם. כך היה עם "ארבע אמהות" כך קורה גם "שובי" ובתחומים רבים אחרים."

יש לציין שמאז קבלת ההחלטה 1325 ב-2000 מדינת ישראל לא עשתה דבר ליישום ההחלטה לאפשר לנשים להשתתף בעיצוב השלום (החוק שהתקבל מחייב ייצוג נשים בכל משא ומתן עתידי, גיבוש הסכם, או מסמך מדיניים בכל הצוותים המייצגים את מדינת ישראל, בכל הדרגים ובכל הנושאים, בהם גם נושאי ביטחון וחוץ).

אבל –

הממשלה ביטלה את הנוסח המקורי של התיקון לחוק, שהוצע על ידי יולי תמיר ואתי לבני, שחייב ייצוג מינימלי של 25% ובמקום זאת אומץ נוסח שמעגן רק באופן הצהרתי את זכותן של הנשים להשתתף במשא ומתן.

ואף על פי כן – הצלחה ותודות לפעילות הנשים ובראשן יולי תמיר.

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: