חרם על מוסדות אקדמיים

 
אין פלא שהחרימו את אנשי האקדמיה בשתי אוניברסיטאות.
 
המצפון הבריטי והאירופאי פועל על פי הרגש שמטפחים הפלשתינים במסעות ההסברה שלהם בעולם.
 
חוויה אישית טראומתית למדי תמחיש את הדברים.
 
בכנסים בינלאומיים שנתיים של האגודה להיסטוריה של מושגים פוליטיים וחברתיים השתתפתי מספר פעמים מאז יוני 2000. הרציתי בכל כנס וניתן לי מעמד שווה כמו לכל המרצים שמגיעים לכנסים מן הסוג הזה.
 
בכנס שנערך באמשטרדם לפני שנתיים וחצי, בתחילת יולי 2002, חוויתי חוויה שלא תישכח מלבי זמן רב. הכנס נמשך שלושה ימים, ובכל יום התקיימו ההרצאות בכנסייה אחרת באמשטרדם. שובצתי במושב הראשון ביום הראשון לכנס. הוצגתי בפני הקהל כנציגה יחידה מישראל, מאוניברסיטת בר-אילן. כתוספת לדברי ההקדמה האלו, פתחתי את הרצאתי במילים: "אני מגיעה ממדינה שמוכרת בשם 'ארץ זבת חלב ודבש'", ולאחר מכן הצגתי את נושא ההרצאה והמשכתי בפרזנטציה עד סיומה. בסיום הפנל ישבנו עמיתי ואני ליד שולחן מול הקהל, שאלו אותנו שאלות ענייניות, השבנו וחזרנו למקומותינו.
 
המשתתפים הקבועים בכנסים אלו שוחחו אתי בהפסקה והשבתי לשאלותיהם, כדבר שבשגרה.
 
למחרת בבוקר, הדלקתי את הטלוויזיה כדי להאזין לחדשות באנגלית – BBC WORLD- שמעתי דיווח ישיר ממקום הפיגוע בירושלים. פיגוע קשה, הרוגים, פצועים והשדרן מבהיר למאזינים בשפה האנגלית היכן התרחש הפיגוע, מה מצב הפגועים, מי לקח על עצמו אחריות וכן הלאה…
תוך זמן קצר העלו לשידור את אריק שרון, שהגיע למקום הפיגוע, ודבריו שנאמרו בעברית תורגמו על ידי השדרן לאנגלית. נדהמתי!! הוא השמיע דבריו בעברית בלבד!! הכיצד זה לא הבהירו לו שעדיף להשמיע דברים בשפה האנגלית? אפילו אנגלית עילגת (כמו זו של ערפאת) הייתה עדיפה על עברית, כשהמאבק העיקרי שלנו בעולם הוא על ההסברה. איזה אפקט יש לעברית לעומת מלים הנאמרות בשפה מוכרת כמו אנגלית!?
 
אותו בוקר התכנסנו כרגיל באחת הכנסיות לשמוע עוד סדרה של הרצאות בפנלים שנקבעו לאותו יום. זה היה יום שני לכנס, איש לא דיבר על חדשות המזרח התיכון. את מי זה עניין? איש לא ניגש אלי לשאול שאלות… גם עמיתי שהכירו אותי מכנסים קודמים, גם קהל ששמע אותי יום קודם בפנל הפתיחה של הכנס התעלמו לגמרי מכך (שידור תמונות הזוועה נמשך עד שעות הערב המאוחרות)…. זה כאב!!!
הדקות והשעות נקפו, עד שבאחת מהפסקות הקפה ניגשה אלי אישה מן הקהל ושאלה אותי איך אני מרגישה. מרוב התרגשות לא ידעתי מה לומר לה, האם היה עלי לומר שאני מאוכזבת מעמיתי, אנשי אקדמיה מכובדים, שכלל לא הטריחו עצמם לומר לי שהם שמעו על הפיגוע בישראל ומשתתפים בצערי כישראלית? אני הודיתי לה על הדברים החמים ושמרתי את האירוע בזיכרון הפרטי שלי.
 
ואמנם, שנה לאחר מכן, בקיץ 2003 הוזמנתי לכנס בבילבאו, ספרד (חבל הבסקים). אירוח מכובד מאוד כמו שרק הבסקים יודעים להפיק. באמת מעל ומעבר!! התמזל מזלי ובמקביל לימי הכנס התרחש אירוע מיוחד במסגרת שיחות השלום בין ישראל והפלשתינים – לחיצת יד היסטורית בין אריק שרון לבין אבו מאזן ב-2.7.2003, בירושלים. האירוע צולם לרשתות הטלוויזיה והופיע בכל העמודים הראשיים של העיתונות בספרד. שני האישים, אבו מאזן ושרון לוחצים ידיים. כן – עמיתי חיכו בלובי של המלון באותו ערב לכל אלו שרצו לצאת לארוחת ערב. כשראו אותי לחצו את ידי בחמימות וברכו אותי ואת הצעד המבורך של אריק שרון. ולא רק זה, חלק מהם סיפרו שיש להם קרובים בישראל… ירושלים.. פתח תקווה… תל אביב…. לא ידעתי שיש יהודים בין עמיתי אלו. ראו איזו צביעות!!!
 
וכעת המצטדקים הבריטים מחרימים את אוניברסיטת בר אילן משום שהיא מפקחת על תוכניות לימוד במכללת יהודה ושומרון (על חלק קטן ביותר מתוכניות הלימוד, עד שהמכללה תצא לעצמאות מוחלטת). הם מחרימים את אוניברסיטת חיפה משום שיש שמועות שהאוניברסיטה מתכוונת לפטר את אילן פפה, שדיעותיו הפוסט ציוניות נוטות מאוד לקיצוניות השמאלנית, ומשום שהאוניברסיטה פסלה עבודת מאסטר שעסקה בטבח בטנטורה בשנות ה-40.
(בהערת אגב אוסיף, שהוזמנתי להרצות באוניברסיטת קיימברידג' באוגוסט 2005, ונושא המחקר שלי הוא הרטוריקה של יאסר ערפאת מיד לאחר שהגיע לעזה ב-1994, איזה מאמצים עשה בהודעותיו הפומביות כדי להיראות אמין.. – אני חוששת להופיע שם כנציגה של אוניברסיטה מוחרמת, ועוד יותר בגלל נושא המחקר שלי)
 
אני מצטרפת לדברים שקראתי הבוקר בעיתון הארץ – מדוע לא נוקטים אותו יחס כלפי אוניברסיטאות פלשתיניות בגדה המערבית שבהם שולט החמאס, הידוע בעולם כתנועה מוסלמית טרוריסטית?
 
הפואנטה שלי היא זו –
איפה ואיפה יש. אבל בכל הדבר הזה אשם מערך ההסברה של ישראל שהינו כושל ביותר. מול השפה העשירה של הפלשתינים, שאותה הם לומדים מגיל אפס, ומצליחים להעביר מסרים שקריים מבלי ש"ייתפסו על חם" דווקא בזכות טכסיסנות רטורית זו, יש לומר שאנחנו הישראלים יוצאים כמפסידנים גדולים. לא חסרים לנו פוליטיקאים שיודעים להדגים ברטוריקה שלהם שכנוע דמגוגי, ובכך לסמם את הציבור ולמכור "לוקשים" לכל מאן דבעי.
איפה הם כשצריך אותם במערך ההסברה? מדוע ראש הממשלה מדבר למיקרופונים של סוכנויות טלוויזיה זרות בעברית? דווקא אז הוא נזכר שזו שפת הקודש ורק היא תתאים לנסיבות?
ולעמיתי באקדמיה אפשר לומר רק זאת – במאבק הזה לא ננצ
ח בזכות "יושרה" "אמת" "הסברים". במאבק זה ננצח רק אם נדע לגייס דמגוגים שלא משנה מה יאמרו, העיקר שיידעו איך להציג את הדברים, בשפת הדמגוגיה, כך שייראו משכנעים!!!

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מפוכח  On 25 באפריל 2005 at 3:15 pm

    הוא חתיכת חלאה. חד וחלק. אגו-טריפ מוסרני שיצא משליטה, והפך לפתולוגי. ובאמת שאני משתדל לרסן את עצמי לנוכח השקרים שהבן אדם מפיץ, כביכול בעבור מטרה "טובה".

    החרם האקדמי הזה, שעודד ע"י פפה ודומיו מדגים בדיוק את הצד הגרוע ביותר של האקדמיה הישראלית: היא מוטה פוליטית, ובאופן שזועק לעין. אני לא אומר שצריכים לשתוק לנוכח העוולות שמבצעת ישראל בשטחים, אבל להפיץ שקרים, חצאי-אמיתות ושרידי עלילות-דם בתור מחאה לגיטימית? הטבח המזויף בטנטורה הוא דוגמא טובה לעד כמה מוכנים אנשים מסוימים לעוות את האמת, כביכול בעבור מטרה נעלה.

  • איריס  On 25 באפריל 2005 at 3:57 pm

    יש לבחון גם את החרם, כמו שבוחנים את יתר התגובות בעולם "לא חשוב מה חושבים הגויים חשוב מה עושים היהודים": לא ? זה לא משנה מה הבריטים חושבים, הגיע הזמן שהאוניברסיטאות פה יתנהגו כמו מוסדות אקדמיים ולא כמו מחלקה במשרד ממשלתי זה או אחר. מנסיון כעובדת אוניברסיטה (זו שניצלה בינתיים מהבושות) אני יכולה להעיד, שלא רק בענייני השטחים, אלא בכל עניין, האוניברסיטה היא משרתו של הממסד, לא מגינה על עובדיה מפני לחצים, לא יוצרת כל הפרדה, ומוכרת את כל ערכי החירות, המחקר, והעצמאות על מזבח ההתיישרות עם השלטון ופקידיו הרעבים לשררה.
    סיפר פעם ביאליק שאבא שלו היה בא מידי פעם, ובלי סיבה או התרעה נותן לו איזה סטירה (ביידיש שמיר, זץ או פליק
    ביאליק הקטן היה שואל בעיניים דומעות למה ? והאב ענה, שבטוח שזה מגיע לו על משהו, רק שהוא לא יודע מה. נידמה לי שגם אם החרם בא מסיבות ככה די אנכרוניסטיות, האוניברסיטאות כבר יודעות למה זה מגיע להן.

  • באנדר  On 25 באפריל 2005 at 4:00 pm

    מדהים איך אדם בודד, חצי תימהוני, ממציא אירוע שלא היה.
    גם שהמחבר עצמו כבר הודה שהכל עורבה פרח, לסיפור כבר יש חיים משלו, והוא ניתפס כעובדה.

  • עורכים סדר  On 25 באפריל 2005 at 5:13 pm

    נידמה לי שהיו פה קודם עוד שתיים שלוש תגובות שנעלמו. מה זה ? חרם ?

  • ביאליק  On 25 באפריל 2005 at 6:29 pm

    עלייך ועל דומותייך היה אבא שלי אומר: חיים-נחמן, האכלת היום את הבהמות?

  • איריס  On 25 באפריל 2005 at 6:31 pm

    זה שבלי מרכאות מתהפך בקברו. ומחכה לך להתגלגל יחד.

    זה מה שאתה אוהב ?

  • ביאליק  On 25 באפריל 2005 at 10:11 pm

    זה לא מה שאני אוהב. אבל זה בטח עדיף מאשר להתגלגל איתך

  • איריס  On 26 באפריל 2005 at 6:57 am

    ומשקיע בזה ?

  • זורגי  On 26 באפריל 2005 at 12:18 pm

    הגיע הזמן לומר את האמת – הבריטים הם אנטישמים קטנים ועלובים, הסטנדרטים שלהם כפולים ומכופלים.
    לא צריך להתרגש מהחרם הזה, אבל כן צריך להלחם בו, אולי ע"י אי מתן אפשרות כניסה לארץ למרצים מהאיגוד הזה, ע"י קשרים טובים עם איגודים אחרים והחרמת האיגוד והמרצים האלו (אני בטוח שיש מספיק יהודים בעמדות מפתח אקדמאיות בארה"ב שיכולים לעזור בזה).

    ולגבי הפפה הזה, אני חושב שצריך לפטר אותו לאלתר, מפני שאני לא מוכן שהמיסים שאני משלם ושכר הלימוד שאחותי משלמת ינתנו לזה שפוגע באקדמיה.
    ולסיום – כמו שריאיתי באיזה מקום באינטרנט – פפה שב לי על הפפו…

  • גיל  On 2 במאי 2005 at 1:58 pm

    זה עדיין לא ישכנע אותנו שאנחנו צודקים.

    וכשמישהו יודע שהוא לא ממש צודק אבל מתנהג כל הזמן כאילו רק הוא צודק, זה ניכר, ולא תעזור שום הסברה

  • תרצה  On 3 במאי 2005 at 2:04 pm

    בעולם שבו האמת היא אידיאל של מעטים וכולם יודעים שכולם יודעים… צריך להתנהג כמו שמתנהגים בבית משפט כשרוצים להגן על רוצח. ביוון העתיקה היה ידוע שהסופיסטים מגלגלים בלשונם כדי להציג שקר כאמת ואמת כשקר. היו כאלו שהגזימו בכך ויצא שם רע לסופיסטים אולם יותר מאוחר, בתקופה הרומית קם אדם בשם קיקרו, שידע להיות פוליטיקאי – דהיינו, לדבר על הכל ולשכנע, מבלי שאיש בדק אם דבריו אמת או שקר משום שהוא ידע איך לדבר. משום כך הוא נחשב כרטוריקן הדגול ביותר בהיסטוריה האנושית.
    סוקרטס מת, אגב, משום שלא הסכים להיות כמו הסופיסטים ולגלגל בלשונו כדי לצאת לחופשי….

  • תמר בורסוק  On 7 באוגוסט 2005 at 10:35 am

    אם תכנסו לאתר "צורה" שם תמצאו את הספר "מחלוקת בציון" של גדעון גלעדי שאני תרגמתי ובו תמצאו שלאילן פפה יש גיבוי ובגדול
    תמר בורסוק

  • אסף  On 28 בפברואר 2008 at 11:56 pm

    מצא מין את מינו – 2 חלאות אנטי-ציונים

    קישטה…

%d בלוגרים אהבו את זה: