חידוש ושמו The Marker (תוספת)

תוך כדי הניסיון להבהיר מה כולל המושג הנפוץ "טכנופוביה" (בעידן של מהפכות טכנולוגיות, אך לא רק) נתקלתי באתר המפרט סוגים שונים של טכנופוביה –

 

http://web.mscc.huji.ac.il/techedu/techedu/phobia.htm

 

א.

תמצית דברי בפוסט על ה"מקטרגים" נגד The Marker בשל הכותרת בלועזית, היא שביקורת שלילית חשודה בעיני במידה מסויימת של טכנופוביה, גם כאשר הטענה המפורשת פוסלת רק את השימוש בכותרת לועזית למוסף של יומון מכובד בעברית.

 

ב.

את מוסף הספרים של הארץ אני קוראת מהדף הראשון עד האחרון. המוסף מופיע בקביעות בימי ד', כך שהבוקר הוא כבר היה מונח על מפתן דלת דירתנו.

לא פספסתי את מאמרו הפותח של הנדלזלץ, שגם הוא מנסה להתעמת עם תופעת ה"קטרוגים" נגד המוסף הכלכלי החדש של הארץ "The Marker" (עליו כתבתי אתמול).

 

להלן הלינק למאמרו של הנדלזלץ – שכרגיל, מעביר את המסר שלו בנימה מקורית ומשעשעת:

מדוע דווקא The Marker ?

מדוע "הכל זה כסף"?

להלן התשובות שלו:

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=528266&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=21

 

 

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ערדי  On 19 בינואר 2005 at 12:39 pm

    בכל זאת אני עוד לא מבין מה ענין טכנופוביה כאן, ואפילו פטריוטיות לא קשורה בעיני. יש פה ענין בסיסי של שליטה בשפת האם של עורכי העיתון.

    לדעתי שמות כמו The Marker, HOT, YES, NRG וחבריהם פשוט מעידים על עצלות וילדותיות (תמיד מזכיר לי אתTirza LOVE Duran Duran במחברות של בנות כיתה ז', פעם), ובנוסף הם בדרך כלל גם נשמעים מגוחכים לדוברי אנגלית מלידה.

    הטיעון של אתר אינטרנט לא תופס – "כסף" או "ממון" או "הארץ" או "מעריב" או "תבל" עוברים בלי בעיה, וגם התירוץ (במקרה של חברות בין לאומיות) של שם קליט באנגלית לא רציני – קוואסאקי, יונדאי ומיצובישי נקלטו יפה כידוע.

  • עומרון  On 19 בינואר 2005 at 2:33 pm

    נועד לרוב לכסות על עלגות בעברית. התוצאה היא שימוש עילג באנגלית במקביל לעלגות בעברית.

  • תרצה הכטר  On 19 בינואר 2005 at 5:21 pm

    שיש כאן "קייס" לטענה כזו. כולכם הולכים בדרך של הכללות וכאן הטעות.
    כאן מדובר בתחום ספציפי, התקשורת. התקשורת במאה הקודמת, עד שנות ה- 90 , התאפיינה כ*שירות* ולכן יפות לה הכותרות העבריות. בעידן של גלובליזציה מואצת כל אפשרות לנצח בתחרות מכשירה את האמצעים לכך. עולם הפרסום והלוגו ניזונים ממערכת גלובלית שבה, כדי לנצח במישור הסמנטיקה, הבחירה תהיה של מילה בלועזית, שברוב המקרים היא אנגלית (כי זו השפה השלטת בעולם המערבי) ולפיכך ראוי להתייחס גם לגורם הזה.
    כן, אנחנו קונים מיצובישי ופיז'ו ומרביתנו גם לא יודעים מה האיות הנכון של מילים אלו בלועזית. אבל אלו הם שמות ולא מלים האמורות לשדר עולם שלם של משמעויות.

  • עמרי  On 19 בינואר 2005 at 6:53 pm

    המארקר? מה עוד יביאו לנו – "דה מהדק"?

  • עומרון  On 20 בינואר 2005 at 10:45 am

    אם תקראי בעיון את העיתונים השונים בארץ תשימי לב ליותר ויותר שגיאות בעברית. אגב, גם אצל קריינים.
    השימוש באנגלית מקנה נופך מתוחכם. בפועל ניתן להשיג את אותם היעדים בשפה העברית, אך זה ידרוש מאמץ. מה שיקרה כשאנגלית כבר לא תקנה נופך מחוכם זה שנתקע עם פרסומאים שהאנגלית שלהם דומה לעברית שלהם.

    אגב, באינטרנט הבעיה מתחילה מזה שלא ניתן לכתוב כתובת אתר בעברית ובלאו הכי הבחירה היא בין תעתיק לועזי לשם לועזי. לא תמיד ברור מה עדיף.

%d בלוגרים אהבו את זה: