איש השנה – כתב העת "טיים"

א.

בעקבות הכותרת "עוד שנה, עוד איש" – הכרזת איש השנה של "טיים", המופיעה בהארץ מיום ה' (16/12), נזכרתי בהתרגשות שלי כקוראת לשעבר של "העולם הזה" כאשר ב-27/9/1989 בחר אורי אבנרי באריה דרעי כאיש השנה. הכתבה שהתפרסה על פני ששה עמודים כתובים כפי שרק אורי אבנרי יודע לכתוב כשהוא רוצה, פתחה כך – "מאז פגישות פרעה מלך מצריים עם משה ואהרון לא הייתה פגישה כזאת בעמק היאור. יורשו של פרעה קיבל את פניהם של שני הישראלים. הראשון, עטוף בגלימה כחולה-כהה שזורה בזהב, אמר כולו כבוד והדר. הוא היה יורשו של משה .השני, איש גבה-קומה בחליפה שחורה, היה בלי ספק יורשו של אהרון. הדבר ניכר בחיוכו הממזרי, בעיניו המהירות והפקחיות" והכתבה מסיימת במלים, "הדברים נראים כנים, מפני שהם הגיוניים, ואריה דרעי הוא קודם כל אדם הגיוני. גם מבחינה זו, כמו מבחינת הגישה הדתית לשלום, מסמל אריה דרעי מהות חדשה, ביטוי לשינוי המתחולל בישראל מתחת לפני השטח. על כן היה איש השנה תשמ"ט". אכן כתבה מרשימה – קראתי אותה גם בתקופת הקשות של דרעי והרהרתי בפסוק "איך נפלו גיבורים…" .

 

ב.

במגאזין האלקטרוני THE DAILY STANDARD על הנושא החם של "אישיות השנה", זו שחלפה, מובאים דבריו של הבלוגר "הפרובוקטיבי מאז ומעודו" אנדרו סליבן. "זה עתה חזרתי מפגישת צהרים של הטיים מגאזין." סליבן מספר, שישב יחד עם חבורה מכובדת, שכללה גם את "המדליף" מה FBI, בעניין 9/11, קולין האולר, כaמטרתם היחידה היא להשפיע במשהו על בחירת איש השנה. סיעור מוחות שבסופו תצוץ הדמות הראוייה להיקרא "איש השנה" 2004.

את מי מציע סליבן ? הוא מציע את קרל רוב, את מוחמד, או את הצמד מייקל מור ומל גיבסון. אבל ברור לו שעורך הטיים יתקשה שלא לבחור בנשיא בוש כאיש השנה. אבל, רבים סבורים שאם בוש לא ייבחר כאיש השנה על ידי הטיים, ייחשב הדבר כעלבון כלפי הנשיא בוש.

 

ג.

מעניין לנבור קצת בהיסטוריה של המוסד הזה שנקרא "איש השנה".

גיליון "איש השנה" מופק פעם בשנה על ידי הטיים מגאזין, לקראת סוף השנה האזרחית. לפי הנורמות המקובלות, "איש השנה" יכול להיות גבר, אישה, זוג, קבוצה, רעיון, מקום או מכונה (ויקפידיה), "שהשפיעו באופן בולט, לטוב ולרע, על אירועי השנה החולפת."

מדובר על פרויקט שקיים כבר קרוב לשמונים שנה, מאז 1927. עורכי הטיים דאז גלגלו רעיון, להקדיש גיליון ל"איש השנה", סר צ'רלס לינדברג, על תרומתו הייחודית לפיתוח התעופה. לינדברג היה הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי (1927) במטוסו, "הרוח של סנט לואיס".

מאז עד 1999, הוציא הטיים גיליון שנתי שמוקדש ל"איש השנה".כותרת זו שונתה ב-1999, ל- PERSON OF THE YEAR, משום שבמתכונתה המקורית – MEN OF THE YEAR – הכותרת איננה מאפשרת אלא להציג אישיות בשר ודם.

 

ד.

האם הכותרת מצביעה על אישיות רבת פועלים, מכובדת, שבשל כך ראוי שתזכה לסיקור מרכזי כאישיות השנה החולפת? תהיה זו טעות לחשוב כך. בעקבות בחירתו של הטיים לסקר את האייטולה חומייני כאיש השנה ב-1979 וערימות המכתבים שנשלחו על ידי קוראים זועמים למערכת הטיים, מלמדות על כך. מאז אותו גיליון, מערכת הטיים מאוד נזהרת שלא לפגוע באופן חריג ברגשות הציבור וקהל הקוראים הנאמן המצפה לגליון המכתיר את הדמות המרכזית שהשפיעה על אירועי השנה החולפת.

בתום שנת 2001, שלושה חודשים אחרי אירועי ה- 11/9, בחרה מערכת הטיים בראש עיריית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, כאיש השנה. למרות שבדיעבד התברר שבחירה זו עוררה ביקורת לא קטנה וגם תהליך הבחירה לא היה פשוט. למרות חילוקי הדעות שהתעוררו תוך כדי תהליך הבחירה בגוליאני, כדמות שהשפיעה באופן המשמעותי ביותר על אירועי השנה שחלפה, הוא בוודאי היה ראוי לכך.

אם כך, על מה נסב הויכוח? על כללי הבחירה. הביקורת טענה שיש לקיים את העקרון המנחה את הבחירה, והוא "דמות שהשפעתה על חדשות ואירועי השנה החולפת הינה משמעותית ביותר". ומי אם לא אוסאמה בין לאדן, וארגון אל קעידה מתאימים "בול" להגדרה זו, טענו מבקרים (אנטי מערביים כמובן)? היו מבקרים שציטטו (בצדק) דוגמאות קודמות ל"איש השנה" של הטיים, כמו אדולף היטלר, כדי להוכיח שהדמות האמורה להיבחר לפי הכללים, איננה בהכרח דמות שהשפעתה המשמעותית על חיינו בשנה החולפת הייתה חיובית. כך שלא מדובר בהכרח בדמות הנחשבת כדמות האנושית ביותר. אלא בדמות שהשפעתה על התרחשויות בעולם בשנה החולפת היא המשמעותית ביותר.

עורכי הטיים היו חייבים הסבר לקוראיהם הנאמנים. והם אכן סיפקו הסבר דחוק – שלושה גליונות מאז 11/9 2001 נשאו על גבי הכריכה את דמותו ושמו של בין לאדן. זה עזר להם לבלום ולעצור את הויכוח בעודו באיבו.

מאז שמענו גם ביקורות כגון, שמערכת הטיים. פועלת על פי העדפות אגוצנטריות – ברשימת המועמדים ל"דמות השנה" של עורכי כתב העת, בולט מקומם של דמויות "אמריקאיות".

אגוצנטריות כזו – טוענים המבקרים כיום, מהווה סטייה גסה מהעקרונות המקובלים, המסורתיים, של כתב העת, שהקפיד עד לאחרונה לכלול ברשימת המועמדים שלו ל"איש השנה" פוליטיקאים, מנהיגים והוגי דיעות מרחבי העולם. 

 

נחתום אם כך,לא בתחזית ולא בניחוש, אלא במשפט הבנוי על טוהרת האבסורד:

"עורכי הטיים עשויים-יכולים-חייבים לבחור בנשיא בוש כאיש השנה – כלומר, בטוח שהטיים לא יבחר בבוש ודמותו לא  תזכה לפאר את הכריכה הצבעונית של גיליון "איש השנה" 2004."

 

לינקים

כדאי להיכנס לאתר ויקפידיה, שם מופיעה רשימת "אנשי/דמויות השנה" של כתב העת 'טיים' מאז 1927.

 הבלוג של יוז יוויט

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אחד שיודע  On 18 בדצמבר 2004 at 5:05 pm

    של המגזין הידוע "טירנה אקספרס",המופץ באלבניה בתפוצה הענקית של שני עותקים ,איש השנה שלהם….גביררררותיי ורבותיי,איש השנה…..(תופים להגברת המתח)-ממממשששה בן- הראש!!!!
    ראש-ממשלת אלבניה הכריז כי מדינתו גם תעניק למר בן-הראש כבוד שרק מעטים זוכים לו,תואר של "מוסלמי לשם כבוד".

  • עירית  On 18 בדצמבר 2004 at 11:10 pm

    דוז פואה!!!!
    חסכת לי סדנת צחוק .

  • עירית  On 18 בדצמבר 2004 at 11:15 pm

    אכן רשימה מאד מענינת של אנשי השנה. כדאי לשים לב שרבים מאנשי השנה היו פוליטיקאים וראשי מדינות, אולם איש המאה ה-20 הוא מדען – איינשטיין.
    כמו"כ, פעמיים זכו בתואר עצמים: המחשב, וכדור הארץ.

%d בלוגרים אהבו את זה: