הבחירות לנשיאות ארה"ב קרבות – והתקשורת מדווחת

הסקרים אומרים שבוש מוביל ב-7 נקודות על קארי, זו תמונה שטוחה ופשטנית * סדר היום הציבורי קצת יותר מורכב ומעורר שאלות * לא נגזים אם נאמר שמדובר ב"משחק מכור מראש" * אמצעי התקשורת מכוונים אותנו "על מה" לחשוב טרם נגבש דעה , לא "איך לחשוב".

********

נתקלתם בודאי בתופעה מעניינת – רובנו קוראים רק את הכותרות המצביעות על צמצום/הגדלת הפער בין בוש ובין קארי. אנחנו קוראים רק את השורה התחתונה הקובעת בסופו של דבר מי ייבחר. אם נבדוק על סמך מה מחליט הציבור ומה נחשב בעיניו כקהל הניזון מהידיעות המתפרסמות בכותרות של כלי התקשורת השונים וממפגשים עם המועמדים לנשיאות ונציגיהם – נבין את התהליך המורכב של גיבוש דעת קהל ובמיוחד – איך פועלת התקשורת בשירות הפוליטיקה.

סקר מעניין של גאלופ מגלה לנו מהן השאלות ה"חשובות" שהוצגו בפני מרואיינים בוגרים מעל גיל 18 בארה"ב בראיונות טלפוניים, שהתשובות להן הסתכמו בפער הזה של 7 נקודות בין המועמדים לנשיאות.

זאת יש לדעת – השאלות מכוונות לבני אדם בוגרים ,ומנסחי השאלון מניחים מראש שבני אדם בוגרים בגיל 18+ קוראים עיתונים, מאזינים לרשתות הרדיו והטלוויזיה, מגיעים מדי פעם למפגש פנים אל פנים עם המועמדים לנשיאות. את המפגשים הללו עם כלי התקשורת או עם התועמלנים השונים מלווה זרם אדיר של מידע שאליו נחשפים האזרחים במדינה (בעלי זכות ההצבעה בבחירות לנשיאות 2004). חלק מהמידע מגיע אל האזרח בצורה מורחבת, מודגשת, מלווה בכרזות, פרסומות, תמונות, קריקטורות – בקיצור, באופן המעלה את הסוגייה לדרגת עדיפות מאוד גבוהה בתודעת הציבור ובשיח הציבורי (כמובן שיש הבדלים בין בולטות המסרים בהתאם לכלי התקשורת ובהתאם להעדפות האזרח להחשף לכלי תקשורת זה או אחר). גם טווח הזמן ממלא תפקיד בזרימת המידע. כיום למשל, הנושא הבולט במרבית הכותרות הראשיות הוא מלחמת ויאטנאם. מחנה הדמוקרטים עושה כמיטב יכולתו לגרות את הזיכרון הקולקטיבי של הציבור בארה"ב לסוגייה זו משום שלקארי יש צורך להתבלט באמצעות מלחמת ויאטנאם כלוחם ומנהיג גיבור, בעוד שבוש יכול רק להפסיד מהעניין.

בתמצית – מי שקובע את סדר היום התקשורתי יכול לקבוע הרבה מאוד מה תהיה דעת הקהל  ותמיכתו במועמד זה או אחר. ברגע שהתקשורת מבליטה סוגייה כמו מלחמת וייטנאם, שלגביה יש ערפול מסויים, חילוקי דעות או קונפליקט לאומי, נוצרת תחושה שזהו הנושא החשוב ביותר ברמה הלאומית. בולטות הסוגייה בתקשורת גורמת לאזרח העוקב אחר מערכת הבחירות לבדוק, קודם כל, מה עמדתו של כל מועמד בסוגייה הספציפית המובלטת כרגע בתקשורת, ורק אחר כך לקבל החלטה האם לתמוך במועמד או לא. לאורך זמן, התנהגות התקשורת, הבלטת נושאים ו/או הדחקתם מהווה גורם משמעותי בתהליך גיבוש עמדה בעד או נגד מועמד זה או אחר.

מכון גאלופ פרסם את השאלות המרכיבות את כלי הניבוי שלו לגבי הצפי של פערים בתמיכה במועמדים לנשיאות ארה"ב, לכיוון זה או אחר. גם כלי הניבוי והשאלות המרכיבות אותו אינם אובייקטיביים לחלוטין. ראשית, כלי זה מסתמך על הסוגיות הנראות חשובות לעורכי השאלון ולשופטים חיצוניים. יש למכון גאלופ אפשרות לנטרל השפעות זרות בבחירת השאלות ובניסוחן, אף לא באופן מוחלט. שנית, כלי הניבוי תלוי בגורמים המתערבים בצורה בלתי נמנעת באופי התשובה וזמן מתן התשובות. שלישית, גורמים מתערבים נוספים יכולים להיות תקשורת בין המראיין לבין המרואיין, האינטונציה של הצגת השאלה, רמת הריכוז של המרואיין בשעת השיחה, שאלות ששואל המרואיין את המראיין לפני שהוא משיב וכן הלאה.

להלן השאלות שהוצגו למרואיינים שהשתתפו במידגם של גאלופ – רוב השאלות נבדקו לאורך זמן מאז חודש יולי 2004 עד היום וכאמור – התוצאה הנובעת משקלול סטטיסטי של כל התשובות מצביעה כרגע על פער של 7 נקודות לטובתו של בוש.

שאלה 1 – "נניח שהבחירות לנשיאות ארה"ב היו נערכות היום, והמועמדים של המחנה הדמוקרטי היו ג'ון קארי וג'ון אדוארדס, ומעמדי הרפובליקנים היו ג'ורג' בוש וריצ'רד צ'ייני, למי היית מצביע?" (יש אפשרות לבחור גם בתשובות "מישהו אחר" "לא יודע").

שאלה 2ב': "האם ההצבעה שלך מייצגת בעיקר תמיכה בקארי או התנגדות לבוש?"

שאלה 2ג' – "האם ההחלטה שלך מייצגת בעיקר תמיכה בבוש או התנגדות לקארי?"

שאלה 3 – "האם אתה בטוח בעמדתך כבר כעת, או שייתכן שינוי בעמדתך לקראת סוף נובמבר?

שאלה 4 – נניח שהבחירות היו נערכות כעת, כך שקארי/אדוארדס היו מועמדי הדמוקרטים, בוש/צ'ייני מועמדי הרפובליקנים ורלף נאדר/פיטר קאמאג'ו מועמדים עצמאיים, למי היית מצביע?, (האפשרויות כוללות גם "אחר" "אף אחד" ו"לאיודע")

שאלה 5 – "האם אתה מעריך בצורה חיובית או שלילית את תיפקודו של בוש כנשיא?"

שאלה 6 – "אילו נערכו הבחירות לקונגרס כעת, לאיזו מפלגה היית מצביע – לרפובליקנים או לדמוקרטים?"

שאלה 7 – "מה דעתך על האנשים הבאים, המופיעים בכותרות החדשות, האם דעתך לגביהם חיובית או שלילית, או שהם אינם מוכרים לך?" (א. בוש; ב. קארי; ג. צ'ייני; ד. אדוארדס; ה. ראלף נאדר; ו. המפלגה הדמוקרטית; ז. המפלגה הרפובליקנית).

שאלה 8 – "איזה מהתיאורים הבאים מקובלים עליך יותר – בוש וגם קארי מתאימים לתפקיד נשיאותי; אף אחד מהם לא מתאים לתפקיד נשיאותי; רק קארי יהיה נשיא טוב; רק בוש יהיה נשיא טוב; לא יודע."

שאלה 9 – "בהשוואה לבחירות קודמות – האם הפעם יש לך יותר מוטיבציה ללכת לקלפי, להתעניין במה שקורא, או פחות?" (התשובות כוללות "אותו דבר" "לא יודע")

שאלה 10 – "עד כמה אתה להוט הפעם ללכת לקלפי?" – להוט ביותר, להוט מאוד, די להוט, לא כל כך להוט, בכלל לא להוט (וגם "לא יודע")

שאלה 11 – "אילו מהמאפיינים של המועמדים חשובים לך הפעם לצורך ההכרעה: דעתו של המועמד בסוגיות החשובות לך, כישוריו וחזונו האישי של המועמד לנשיאות?" (התשובות כוללות, "אותו דבר", "אף אחד מהם" "לא יודע")

שאלה 12 – "האם אתה מסכים/לא מסכים עם המשפט הבא: לבוש/קארי יש כישורי מנהיגות ואישיות שחייבים להיות לכל נשיא ("מסכים" "לא מסכים" "לא יודע")

שאלה 13 – האם אתה מסכים/לא מסכים עם דיעותיו של קארי/בוש על הסוגיות החשובות לך?" ("מסכים" "לא מסכים" "אין דעה")

שאלה 14 – "אם הדבר היה תלוי בך, אלו מבין התחומים שלהלן יקבעו את החלטתך הסופית בדבר המועמד הראוי – כלכלה, טרור, המצב בעיראק, מערכת הבריאות?" (התשובות כוללות גם "לא יודע")

שאלה 15 – "בלי קשר למועמד המועדף עליך, האם קארי או בוש יצליחו לנהל את התחומים הנ"ל טוב יותר?"

שאלה 16 – "חשוב על המאפיינים הבאים וציין לגבי כל אחד מהם אם הוא מתאים יותר לבוש או לקארי?" – א. איכפת לו מהצרכים של אנשים כמוהו; ב. הוא אופטימי לגבי עתיד המדינה; ג. הוא מנהיג חזק והחלטי; ד. הוא ישר ומהימן; ה. הוא דוגל באותם ערכים כמוני; ו. הוא יגרום לאחדות ולא לפיצול העם. (אפשרויות להשיב "קארי" "בוש" "שניהם" "אף אחד" "לא יודע").

שימו לב לשאלות 5, 8, 14, 15, 16.

שאלה 5 – תפקודו של בוש עד היום – מה ידוע על כך? מהיכן שואב הציבור מידע לגבי שאלה זאת? ברוב המקרים כל המידע מגיע מהכותרות בתקשורת. התקשורת יכולה להבליט ו/או להצניע אפילו אירועי טרור (כמובן לא משהו בסדר גודל של 11/9!). דוגמה פשוטה – הדחקת אירוע על ידי שיבוצו במקום פחות בולט בעמוד הראשי, קביעת גודל אות צנוע יחסית, דפוס בצבע שחור ולא אדום וכן הלאה.

שאלה 8 – מי יהיה נשיא יותר טוב? מה זה "נשיא יותר טוב?" ברור שרוב הציבור מתרשם כך או אחרת מתיפקודו של בוש (הודות לדווחי התקשורת בעיקר), מה ידוע לנו על קארי כנשיא? גם כאן, הבלטת סוגיות בתקשורת והתייחסותו של קארי לסוגיות אלו יקבעו האם הוא "יהיה נשיא טוב" בעיני המתלבט.

שאלה 14 – השאלה מה לדעתו של הבוחר חשוב יותר מבין הסוגיות שצוינו, תלויה במידה רבה בבולטות שמקבלות יהדיעות מהתחומים הללו בתקשורת.

ולסיום, שאלה 15 – המאפיינים שצוינו לגבי המועמדים נבחרו אולי על סמך מה "שידוע לציבור", ומה שלא הובלט בתקשורת גם לא מעניין את הציבור. הציבור לא יתעמק בסוגיות שהתקשורת לא תפנה אליהם את הזרקורים.

האם בוש הוא מנהיג חזק והחלטי? האם הוא דוגל בערכים כמוני? האם הוא ישר ומהימן?

התשובה הנכונה היא, זהו "משחק מכור מראש" משום שהתקשורת קובעת "על מה" עלינו לחשוב ביום יום ועל מה לא.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • יגאל  On 14 בספטמבר 2004 at 12:14 pm

    תרצה,
    ברוכה הבאה.
    יהיה מעניין. אני אעבור כאן בדרך.
    שנה טובה ובהצלחה
    יגאל

%d בלוגרים אהבו את זה: